"את יודעת, אני ונגה דיברנו עליך אתמול. ראינו אותך יושבת עם כל החבורה שלך, ואמרתי לנגה 'זה לא ממש מוזר שהיא מסתובבת איתם?', והיא אמרה ש'זה אולי נשמע סנובי, אבל תראי אותה ותראי אותם. לא בקטע המתנשא- הם כלכך לא לרמה שלה. חברים אמורים להפרות אותך, לפתח אותך.'"

"האמת, אולי, באמת ככה אני מרגישה. אבל אין לי אפשרויות אחרות"

"מה? אבל.. את ממש נכס את, את יודעת?"

מתוך: שיחה עם שימרית על חברים וחברה אחרת, ופחד ומה הוא גורם לנו לא להיות.

וגם-

אבא עשה איתי שיחה של אכפתיות על זה שאני לא מצליחה לישון, והיה נחמד.

אני מרגישה שכל פעם בשבועיים האחרונים שאני מתייאשת ממשהו באה שיחה על הנושא הספציפי בלי הכנה ומאזנת אותי.

זה גם משהו.