ברוכה הבאה לגיל 16

נכון שעבר זמן מה מאז שהיית לראשונה בת 16 אבל בכל זאת הרשיני לברכך.

בשביל זה אני אספר לך סיפור.

היו היה פעם צב שחשב שבגיל 16 צריך לעשות דברים מגניבים.

ביום הולדתי השישַעשר החליט הצב שהוא רוצה לנסוע להודו ולהפיל את כל הממשלה, היפה. הצב קנה כרטיס אבל בגלל שהוא כ"כ איטי הוא לא הספיק להגיע למונית שחיכתה לו כדי להביא אותו לרכבת שתביא אותו לנתב"ג. הצב פספס את הטיסה והיה עצוב נורא. הצב החליט שבגלל שהוא בן 16 אז הוא חייב להגיע להודו ויהי מה. לכן הצב החליט, ללא כל הודעה מוקדמת לחטוף מטוס ולטוס להודו. הצב התחיל להמריא אבל לצב שלנו לא היתה זהירות ולכן הוא שכח למלא דלק לפני היציאה ולכן התרסק לאוקיאנוס ומת בייסורים קשים. בינתיים החבר הכי טוב של הצב, מר ארנב, שהיה כבר בן 9 טס עם הוריו להודו ועשה חיים משוגעים, וחזר מלא חוויות.

המוסר השכל של הסיפור הוא שלא חייבים לעשות חיים רק בגיל 16 וגם לא חייבים להספיק לעשות הכל בגיל 16.

גיל 16 זה מותג אבל אם תרצי הוא יהיה הגיל שלך.

אני חושב שאני חושב שאת חמודה."

מכתב מהחבר לשעבר (האחרון) שניה לפני שעליתי לאוטובוס, אחד המכתבים הכי במקום שקיבלתי בחיים שלי, באחד הימי הולדת הכי גרועים שהיו לי אי פעם. כן, כמה אופיני לי, מי יודע אם לא עשיתי את זה לעצמי.

אבל פרטים אחרכך, זמן אחר. אחרי זה הלכתי להילה והיא הכינה לי זר (איכשהו, היחידה שקלטה את הרמז שסיננתי בחודשיים האחרונים) ואכלתי המון וגם שוקולד לבן וחמאת בוטנים, ועזבו, אל תכנסו לזה- אני מפוצצת ושמנה.

אז.. אני בת 16. הוא לא מתוק, אפילו קצת מריר, אבל אני בת 16. ועכשיו יותר טוב.

בכל מקרה, אחרכך. אחרכך.

(כן, כל החששות התממשו)