אני לא יכולה להתעלם מהעובדה שהיום הראשון למרץ. והיום הוא היום הראשון של תחילת האביב.

אני עוד לא יודעת מה המזג אוויר יטמון בחובו. אתמול בבוקר קמנו לגשם ורעמים והיום שמשי וחביב. אני מתענגת על כל טיפה שיורדת כי אני לא יודעת מתי יהיה הגשם האחרון. אף פעם אי אפשר לדעת. זה אחד החורפים המוצלחים שחוויתי בארץ, גם כי בהשוואה ללונדוני הוא טרופי ונעים, וגם כי פספסתי את תקופת ההמתנה הארוכה (למזלי) ולא חוויתי את נובמבר המיוזע. יום אחרי הנחיתה נהניתי מהשילוב של שמש וחולצה קצרה ונעימות כזאת של לא חם מידי לא קר מידי. בלילות עוד היה קריר. כמה ימים אחרכך ירד גשם. זה נהדר.

אני כל הזמן חושבת שעוד מעט יהיה חם ודוחה. הפעם האחרונה שהיה לי באמת חם היתה די רחוקה (באמצע אוגוסט. אבל אלו היו ימים נוראים), ותמיד קשה להזכר בתחושה פיזית, במיוחד שאתה חווה אחת אחרת. אני יודעת שהיום לפני שנה השתחררתי, ואני זוכרת ששבוע אחרכך עברתי לחיפה ושהיה לי חם נורא. גופייה, חצאית קצרצרה- במרץ זה עכשיו. בינתיים אני עוד עם ארוך ואני נהנית מכל רגע שאפשר ללבוש סוודרים וקרדיגנים ומגפיים וצעיפים כשירד גשם אתמול וכולם היו עצובים אמרתי- עוד שבועיים כבר יהיה לנו חם נורא, אז אין מה לבכות. נחמד לדחות את הקץ.

אז זהו, מבחינה רשמית עכשיו כבר אביב. ואני לא יכולה שלא להתרגש. 

ליד הבית שלי כבר פורחים פרחי החוביזה. בקרוב ישקו את דרכי הביתה חרציות. עוד מעט פורים ופסח ושבועות ועוד שנה עוברת וזה נחמד, והשמש הנעימה הזאת עושה לי נחמד, וכל הירוק הזה שהבית שלי טובל בו, קשה להתעלם מהיתרון, דווקא נחמד לי פה, שיזדיין העולם.