מכנסיים מידה ארבעים, מכנסיים/ לאה פיבלובסקי

מידה ארבעים, מלכותי תמורת מכנסיים מידה ארבעים.

כל הוני, שפיותי, שארית חיי, משמעות מותי, 

תמורת מכנסיים מידה ארבעים אלה

שלבשתי אז 

אותם שהפשטת

ממני וחשבתי שאני חייבת

פשוט חייבת להוריד

לפחות חמישה קילוגרמים לפני

שיהיה מאוחר, כלומר

משפיל וחשוך וקר וריק

מחיוכים מפשיטים או מלבישים,

כשיהיה מאוחר, רוצה לומר,

בשמלה לבנה בדרך לחופה, כלומר מר ממוות, כלומר לפני

שאהיה חייבת להוריד הרבה יותר מחמישה, כלומר לפני שיהיה

באמת הרבה יותר מידי מאוחר.

פעולה מהעבר:

'אני חושבת בתדר נדיר. אני כבדה. הסיכוי שאני אפגוש מישהו ושהוא ירצה להכיל אותי ושהוא יוכל להכיל אותי ושאני ארצה שהוא יכיל אותי- הוא מזערי. מלא זמן פחדתי להפתח כי חשבתי מה הסיכוי ומה הטעם. אנשים הולכים והולכים כל החיים ולא מגיעים. אני חושבת שהוא יכל. וזה נגמר. עוד לא ניסינו אבל יש לי הרגשה. ואני יודעת שאני עוד לא בת 22 ושכל החיים לפני אבל אני חושבת מה הסיכוי ומה הטעם לקוות. ברק לא יפגע פעמיים. הוא יותר כיבה אותי מפגע בי ואני לא חושבת שהוא מנחש בכלל. או איך הוא מתמודד. הרי הוא מהסוג שיכולים לשקר ולהתפשר ואני לא. היום שבוע..'

(אסאמאס לדור, בלילה שבין זה לזה. לכל הלא מאמינים וזה)