ינואר 10:

"הוא הציץ בבנות ורצה לשאול אחת מהן שאלה אבל לא מצא את השאלה ולכן המשיך לשבת" היהודי האחרון/ קניוק; אני מסתובבת עם בחור דתי שאספתי מהרחוב ומתווכחת איתו על חיי דת. קחי את הזמן!; "אני מהלך אחרי צעקה שמתוכי באה, אמר לעצמו, אבל מה קורה לי, מה אני, גנב מכוניות, רע למלחמה, הדממה הזאת תוציא אותי מדעתי"; "רציתי לשוב כמו ניגון שנוגן מזמן"; עם ישראל חי, צומח, דומם; גם את עוד יכולה לראות ציפור, לשכוח שאת את, ולהפוך למעוף/ אגי משעול; יש לי התקף חרדה נורא וכולם בעולם ישנים. מחשבה אובססיבית שלא עוזבת; קמתי משינה חלמתי עליה והיא עוטפת אותי אליה בקורים. ואני לא מצליחה להפטר מהעצמה שלה היא שם כל פעם שאני עוצמת עיניים; אני לא. אבל לא אני מצליחה למצמץ היא גם שם, מזכיר לי את פעם. היו תקופות שפתאום מחשבה תגרום באמצע הלילה אבל היא מופיעה שוב בכל רגע שקט. בכלל לא חשבתי שתהיה ער איזו הקלה.  סליחה שאני ממשיכה לכתוב לך אם אפסיק היא תכה בי; בא לי מתישהו לעשות איזה יום פסיכודלי. שנהיה כמה אנשים ונשתכר (ומי שירצה יתמסטל) ונשים ברקע מלא ביטלס ועוד ברקע ונצבע את הקירות או נעסוק באמנות..; "ציונות בשבילי זה לריב עם אנשים"; בסופו של דבר מה שמטריד אותי באמת זה מחשבות ממש קשות על החברה האנושית. זה מייאש ומחרב גם בהבנה שלי כלפי ההיסטוריוספיה של חיי; רק סתומות יביאו שלום;

פברואר:

חשבתי על: פעם ישראל חי; הדרך הכי טובה לעזוב גרעין היא לשקר. או לפחות אין שום טעם באמירת האמת; אני מרגישה כאילו אני חוזרת בשאלה; אנחנו משחקים שריידס ובסרט חיברתי את השיער לנרגילה. איזה סרט אני?; פגשתי שרלוק הולמס ירושלמי; מי כותב גרפיטי? גרפיטיקאים!; סיפורו של מסטיק בטעם אשכוליות שנלעס השבוע בירושלים, נזרק על הרצפה, ונדרך ע"י חיילת מבולבלת, ואז הפך להיות בן לווייתה. חיו להם השניים באושר ועושר מאתמול עד עצם היום הזה: היא עלתה לאוטובוס, שמה רגליים על הכסא וגילתה שמסטיק הולך מצוין גם עם בד. של האוטובוס ושל המדים. לא נורא, חשבה החיילת, בקרוב אני ארד מהאוטובוס וגם לא אלבש מדים. אבל ריח אשכוליות= לא לעניין בכלל. מסקנה: להשתחרר; סטטוס בפייסבוק: איי-פן, מעצב השיער של אפל; לא יודעת איך עושים סמול טוקס; הו מיי גאד! חברה של אמא שלי מהעבודה רזתה 50 קילו. כאילו היא רבע ממה שהיא. אני בשוק! עד שלא רואים דברים כאלו במציאות לא מבינים; אתה הקוסם היחיד שלא הולך עם משקפיים שחורות עבות; איזה מגושם זה כפות רגליים גדולות; חלמתי שאני העיתונאית הראשונה שמראיינת את גלעד שליט; הסרט הכי טוב שנעשה על שמנים זה קונג פו פנדה; עם ישראל מצחיק!; השיער שלי הוא מוקד עלייה לרגל; התחפשתי לפורים בגשם. אני לובשת גופיה עם פייטים, סוודר וצעיף; זו תקופה קשה עכשיו. אפילו לא, זה הריק שבין התקופות. לא לדעת מה לטפח ולמה לצפות מאנשים שלא היית איתם עד כה ועוד מעט תעלם. ואני חושבת על מה שיהיה. ומה שמחזיק אותי זו הציפייה לתקופה האחרת, אבל גם העובדה שאסור לצפות. שום דבר מאף אחד. לא דיסנילנד אלא הרבה עבודה קשה. והדיסוננס הזה ממלא אותי כוחות בלילות גשומים אלו. שתדע. לילה טוב.;

מרץ:

אנחנו במסעדה ואמא הזמינה קינלי ; את מתה, יושבים לידי ברכבת 4 ערסים שהתחרו למי יש את הכתב הכי יפה ואני שפטתי; "לפני שתשני אצלו במיטה, תשפשפי אותה עם מברשת, שלא תדבקי באיידס!" אמא; בחירה מוזרה של שירים: רדיוהד במסעדה סינית; אני חשבתי על ברידג'ט ג'ונס,אגי משעול, שלי יחימוביץ', מירנדה ביילי, תמר ממישהו לרוץ, אמלי, הרמיוני, הנסיכה מונונוקי, נינט, ציפי לבני; אני בחיפה תקועה מחוץ לדירה. השותף השאיר לי מפתח אבל הדלת נעולה מבפנים (למרות שהוא אמור ללמוד היום). האפשרויות הן כדלקמן: א. הוא מת במהלך הלילה. ב. יש פורצים בדירה ועל מנת לבצע את זממם בלי הפרעות הם נעלו את עצמם מבפנים. ג. הוא חרש באוזן אחת ונרדם על האוזן ששומעת.; הלוואי והיה כדור שמבטל את הפחד מאנשים; לא אופייני לך לכתוב בלי פיסוק. קרה משהו?; כשאני שותקת אני מאוד עירנית למציאות (בניגוד ל-);  מכבסושי; נכון כל פעם שאת שומעת את השם מירטל את חושבת על מירטל המייללת?; מצד אחד אני מתה שיתחיל איתי מישהו כי אני מרגישה נטושה מצד המין הגברי. מצד שני אם הוא לא נראה טוב זה לא נחשב. זו מחשבה נוראית; ספרים שמוציאה הוצאת פרדס: נשיות כאופן חוויה דיאלוגי אל מול האת הנצחית. פרשנות לנשיות מתוך תורתו של בובר ; תמיד יהיו קפיטליסטים בעולם ואי אפשר יהיה לשנות את דעתם; רוצה לשמוע משהו נורא? עובדי חברת החשמל מקבלים 1500 בתלושים ועובדי כ"א של חברת החשמל מקבלים ערכת תה;

אפריל:

כי כשבחור דוחה אותך זה הרבה יותר מעליב מלהפך, בטח אם זה בקטע סתמי דווקא בגלל שזו נורמה חברתית. ודווקא הרבה זמן הייתי מחוזרת ולאחרונה מאוד לא הולך לי; בינתיים משעמם, אולי כי אני עם חבורת סטודנטים זקנים שמעשנים גראס ומדברים על ענת קם. אני צריכה יותר חברים בגילי ; התחילה איתי בחורה אבל ממש. אולי אני צריכה להיות לסבית; מצאתי הגדרה: אני ואתה זה כמו סלואן וטורס; "אלא שההסברים הנעימים לעולם אינם הנכונים" כמעיין; "תמיד מציע אני נימה בלתי מתאימה בזמן הנכון"; "בהיותו בן 16 בלבד איבד כל עניין בדת. הוא גילה את הסוציאליזם"; שיא הקלישאות: איש מוזר בתחנה הציע לי 'סוכריה טובה' ;  אמיר דורי ביקיים א פאן אוף ההיפופוטם. חלום חיי קם והיה; התחת שלך גדול מידי בשביל חליפת אסטרונאוטים; חבל שהדובי לא יכול לחבק מאחור;

מאי:

בפרק האחרון של השיר שלנו הרמטכל יוצא עם נינט, יורה במאהבת שלו ובתמרה, הם מגיעים לבחו"ם (בין חיים ומוות) ואלוהים (דנה אינטרנשיונל) עושה להם משפט. ואז הם שרים את בוהמיין רפסודי. אלגוריה חברתית נוקבת, לא?;  מה ההגדרה לזכרי אלפא?; דו קיום זה מושג קצת לעוס ובחיפה פשוט מתקיימים; יש ערביות שנראות פחות ערביות ממני; את מכירה את זה שאת מדברת עם מישהו ורק חושבת 'תהיה חבר שלי'?; האם היום יום הנעליים הלא תואמות? כי כבר ראיתי שני מוזרים ככה, ועוד לא 9; אני מרגישה צעירה רצח שחברים מהעבודה מדברים על החתונה שלהם; זה דפוק שאני מעריכה יותר אנשים שיכולים לאכול מהפח? בקטע של סבבה; סטטוס: הבקשה האחרונה של הכלכלה האיסלנדית היתה שיפזרו את אפרה מעל שמי אירופה; אני לא מבינה איך הרונה הזאת נדלקה עליך, עם  ציצים גבריים שעירים כאלה; הארה: אם יש לי כתב לא מובן, אולי אני צריכה ללכת ללמוד רפואה? איך זה הגיוני שאני היחידה בכיתה של 20 אנשים שידעה מה זה ההסתדרות??; "האמהות שלנו הן כמו פצצת זמן שמתקתקת בתוכנו"; איזה יפה הים; אני לומדת עכשיו על איך המדינה מתייחסת לחולים סיעודיים שזה מביך ממש. ואת עם הגלידות. תהני מהפרקסיס!; לפרסם שיר מהתיכון זה כמו תמונת פרופיל ישנה ולא רלוונטית, נכון?; אני מוכרת ביטוח בריאות למרגול!; וואו, ידעת שטיק-טק מייצרים באקוואדור?; אני יושבת מול קצין מג"ב בשם 'דבור דבור'; מקלידה מאמר בשם 'דרי גטאות העולם, התאחדו!';

יוני:

חיי אינם חיים אם לא אלך; סימכה במקום שמחה; כולם רוצים לעשות משהו שהם אוהבים ולהיות עשירים; מה שחבל שהוא היה מצוין במיטה. הרבה מעל הרמה של בחורים שהייתי איתם. תמיד שהייתי איתו חשבתי עלי בתור מאהב, אולי כי זה היה קצת סרט זר; אז תום היה פה קודם והראה לי מכתב שהוא כתב שהוא נורא מעריך אותי ותמיד היו לו רגשות כלפיי, גם בתקופת יעל. אני בשוק. מחר אספר יותר. נראה לי אני נותנת לזה לקרות.; הגעתי למסקנה שאתה הכי טוב; מה, יצאו לנו הגזים?; אין דרך יותר טובה להרשים את הבוס מאשר ללכת אל תוך הבר ולהתקע בו מולו; הבוסית שלי: כן, אולי ערוץ 2 יבואו היום לצלם.. בפנאן ככה; את קולטת שאני במסיבת עיתונאים?? שיש לי פאקינג מדונה?!; אם מקרקרת לי הבטן שומעים את זה במדונה. ואני רעבה.;

יולי:

פגז מן העבר: איך קוראים לחיידקים שיש אם לא שוטפים את הידיים אחרי קקי?; "חיפה היא כנראה העיר שכל ישראלי היה רוצה לגור בה אלמלא גר כבר במקום אחר" נחום ברנע; מה הכי נמוך שמותר לרדת כדי להרים שקל?; אבות חתיכים זה כזה; בחורות מהממות שמתלבשות בחוסר טעם זה סתם מבאס; קשה יש רק בזין, וגם אותו אוכלים; כמה חם בחוץ וכמה קר ברכבת; ערב רדיוהד במסדה. האנשים הכי מוזרים בעולם ובכל זאת. צחוקים. כ"כ גרים פה; מישהו מהמוזיאון קרא לי 'אמזונה פראית' ; אל תתפוס אותי במילה, אבל ללמוד ביולוגיה בתיכון זה כזה סחי; ישראלים דוחים. הילדים שלנו ידעו לעמוד בתור; נזכרתי שפעם רציתי לעשות קעקוע של שני האנשים שלוחצים ידיים מ'בסדר מחשב'; במכולת בהדר יש סטיקר 5 שנים לרצח רבין.. ממכולת בבעלות ערבית מן הסתם; הלכתי לישון,בצד שלי של המיטה, שומרת לך מקום אבל בוגדת בך עם הסנאי; "לא יכול היה לטעון שאהב ציור. לא היה בדבר כל תענוג וגם לא הקלה. היה בכך עינוי עצמי"; "לפני שביכולתך לעשות משהו למען אנשים,  עליך להיות מאותו סוג בני האדם היכולים ליצור דברים"; היי, במסדה יש חור בתקרה! ויש שם עוד קומה!; מסדה, זוג. הוא עם שפם, היא משקפי ת"א. שותים יין. מגוכחים ממש; הרהור על בעלות: מצד אחד המחשבות הרגילות. מצד שני-לעולם לא תגדל שפם; לפעמים אני מנסה להיות נשית ומרגישה דראג; אני לא מכירה את אח שלי בכלל. והוא כבר בגיל שיש לו אישיות. זה לא בסדר; הגעתי למסקנה שהסיפור שלנו הוא כמו של שרק 1. כאילו אנחנו שרקים. אבל אני שרק ואתה פיונה;

אוגוסט:

"מקום שיש בו הקרבה, יש בו גם מישהו הנהנה מן הקורבנות"; אהה!! Thriller בבית קפה!! זה בכל מקום!!; דיזנגוף 99, סוף שנות ה70, גידי גוב ענת עצמון וגלי עטרי עושים שלישיה; אולי אני אסע לדרום אמריקה כשאני אהיה בת 30. בקטע אחר; יש בחורים כלכך יפים שפשוט כיף לבהות בהם; אני מחייכת למבוגרים וילדים במוזיאון ובינתיים נזכרת בכיור במקלחת; אבא דתי ושני ילדים מחפשים את המזרח ומתפללים מנחה ליד קיר הקולנוע; מה אם יהיו לנו ילדים מכוערים כאלו? רק אתה תאהב אותם; מחשבות מהפינה לגיל הרך: מעניין איך זה סקס על פוף; אני והילה גילינו שמעולם לא היינו ביישוב שלך לאור יום; אני כבר שלוש פעמים אומרת במקום ביקורת דרכונים- ביקורת תחתונים;