"אני מניח שאני כועס עליך, כי את צודקת, ואת שלמה עם זה. אני מניח שהעובדה שאמרת שאי אפשר לדעת מה יהיה ומי נהיה בעוד חצי שנה בנונשלנטיות והשלמה פשוט התנצפה לי בפנים. אני לא יודע מה יהיה אז, אבל אני לא ותרן, ולהגיד מראש שכנראה לא נמשיך להיות ביחד זה מבחיננתי זה לוותר. זה מה שמתסכל אותי.
זה והעובדה שאין ממש דרך נכונה יותר להסתכל על המציאות. הקשר הנפלא הזה שיש בינינו חומק לי מבין האצבעות ואין לי שום דרך לעצור או לתקן את זה.
רציתי להכניס משפט מפורסם, ציטוט או מטאפורה, אבל היכולת הקוגנטיבית שלי מתדרדת בצורה מעריכית עם כל דקה שעוברת. אני תמיד האמנתי שכשפוגשים מישהו מיוחד, הקשר הזה כל כך נדיר, זה כמעט על סף הבלתי אפשרי ליצור דבר כזה באופן מלאכותי.כל כך הרבה אנשים מסתפקים ולא מסופקים בחיים שלהם בבני הזוג, ואין באמת זוגיות עמוקה או אהבה. חוויתי כמה קשרים עמוקים בחיים שלי, אבל לא היה אחד שהיה שווה לשמור כמו זה עכשיו. הכל מושלם מדי, רק הנסיבות מכשילות. ובכן, כוס אמא של הנסיבות."

תום, יוני 2010. חדות המחשבה יתהו למה אני מצטטת משהו כלכך ישן אם אני יכולה ללכת לחדר השני ולשאול אותו. ובכן, כוס אמא של הגעגועים.