אבל דברים לא טובים קורים בחיי/נפשי/סביבתי לאחרונה.

בינתיים, כמו דמות אורח בסדרה קבועה, אני אבטא את רגשותיי דרך לדבר על דברים אחרים: מה שהתחיל כנביעה מחשידה הגיע למצב של רקה ימנית שמקושטת בשערות כסופות. משוררים יגידו: הכסף זורק בשערה, אבל להם מותר, הם מזדקנים יפה. אני נראית טוב לגילי, אם הייתי בת 30. פעם חשבתי שאני כמו יין שמשביחה עם השנים, גדלתי בתור ילדה מכוערת ובאיזשהו גיל מחמאות ומבטים הורעפו עלי וחשבתי שעוד יהיה לי טוב, אבל כנראה שזו היתה תקופה קצרה ועכשיו אני מזדקנת. בגיל 22 ויש לי שערות לבנות בשפע ואני לוקחת תרופות נגד צרבת והולכת כל הזמן לרופאים וגם הברך מתחילה לקרטע כשהגשם מגיע.. אמא שלי הפסיקה לקבל מחזור לפני גיל 40, ואני דור ההמשך. מצחיק, כמה שאנחנו מנסים להתחמק מהמשפחה שלנו כשאנחנו צעירים, טווים חלומות על גורל אחר, מרחיקים לגלות ובסוף מגלים שיש לנו את אותם ניואנסים. נו, אני גם מדברת כמו אישה זקנה. אני צריכה להפסיק.

וזה דיבורי סרק, מצבי לא טוב בכלל לאחרונה.