אני אוהבת שהוא לא שואל אותי ופשוט עושה את מה שהוא רוצה. אני יודעת שאני אמורה לחשוב ההפך: שאני מבקשת ממנו: לא כאן, זה מקום ציבורי, אנשים יראו, והוא אומר אוקיי ומנשק אותי בכל מקרה. מלטף לי את היד. צובט אותי בגב. אני אמורה להתעצבן אבל אני מרגישה חמימות שכזו. אני לא רגילה שלא מקשיבים לי, ויש בזה משהו נחמד. משהו גברי שלא מוכר לי. בחור שאוהב להסתכל על עצמו ערום ושמצחיק את עצמו ואותי עד שכואבת לי הבטן. הומור של אינטימיות. צחקתי בימים האחרונים כ"כ הרבה, הרבה זמן לא צחקתי ככה.

שעושה את מה שהוא רוצה. והוא רוצה אותי. ואיך שהוא נוגע בי, ואיך שהוא מתרגש ממני ומושך אותי אליו ואומר לי את מה שהוא רוצה ולא מדחיק ומדחיק. שנוגע בי איך שבא לו ולא שואל אותי מה אני רוצה שיהיה. שלא לומד איזשהי טכניקה שאני אוהבת וחי על פיה. וזה מרגש אותי מאוד, וכל הגוף שלי עקצוצים. כי הרי זה סקס וזה מה שמרגש בסקס, לפחות בשבילי, התרגשות שכזו שאוחזת את האחר, וממה, ממני? 

אנשים שואלים ואני כל הזמן עונה: עוד לא החלטתי, כי לזה אני רגילה, אני שולטת בחיי ואני מחליטה דברים ואני רגילה שאם אני מחליטה שלא או שהולכים או שדברים יראו בצורה מסוימת, ככה הם יראו (מסתבר שאני כזאת באמת), ופתאום זה נשמע מסיפור אחר. לפחות לא לסיפור הזה. עוד לא החלטתי, אבל זה קורה.

נכון, בהתחלה אני נישקתי אותו, ואני אמרתי לו: בוא, עכשיו תורך, אבל מאז נשבה הרבה רוח בחיפה, והוא נפתח מולי, פתאום אני מגלה בנאדם שלא הכרתי, מוזר להכיר ולדבר ולעבוד עם מישהו חצי שנה ולא לדעת אותו בכלל, הרובד הזה לא מוכר לי. הוא שואל אותי: מה את חושבת על זה או על זה, ואני אומרת עוד לא החלטתי מה אני חושבת, וכמו שכתבתי, לא בטוחה שזה משנה. רק חדש לי. וזה נחמד נורא.

(מעניין מה הוא חושב עלי)