זה מוזר, אבל אני צריכה ללמוד מגע. הדברים הקטנים, המחוות בין אנשים. מתי לחבק, ומקדימה, והמצד וכל זה. אני לא יודעת.

איך אני אסביר את עצמי?

לא הייתי מהילדים המחובקים, קצת מבחירה. אמא שלי נורא טאצ'י, אבל זה לא הלך ביננו. אני לא באמת זוכרת מה היה עד שאח שלי נולד, אבל בערך אז אחותי התחילה להתחרפן קצת. היא קלטה את המצב החדש בבית, ושהיא לא הכי קטנה פתאום, ודי התלבשה על אמא שלי. היתה נורא אלימה, ועד גיל נורא מאוחר היתה מרביצה לי בסתר בלי שאף אחד ידע, שזה טיפשי קצת, כי אני הייתי הגדולה. לפני כמה זמן אפילו הייתי בבית של סבא שלי, שגרנו שם שנה אחת, ומצאתי על אחד הקירות בחדר כביסה, כתוב בעפרון בקרון החתום, כתבי משהו בסגנון "היא הולכת להרוג אותי!!" או משהו כזה. זה משעשע כשאתה מוצא דברים מגיל 9, של כאלו.

בכל מקרה, אז היא די התלבשה על אמא שלי, וכל פעם שאמא חיבקה אותי וכאלה היא נדחפה, ואני הלכתי. בגיל 10-11 שבערך הפסקתי לדבר עם אמא שלי זה הסתדר.

ואבא שלי גם כזה, כמוני, לא אוהב שנוגעים בו, ובציבור ובלע. זו אמא שתמיד קופצת על אבא (והוא תמיד שעושה לה "פיכס, מה את רוצה?"), ואף פעם גם לא ראיתי אותם מתנשקים.

אז ממש מוזר לי עם הדברים הקטנים האלו. נגיד, בכיתה ז' או ח' ממש הייתי נלחצת מכל מיני אפיזודות מגע. למשל, שילוב ידיים, כזה בין חברים. הייתי קופאת, הרגשתי גסה, לא ידעתי מה לעשות, ממש הזעתי, וגם זה לא כזה לא נורמלי כי אני מזיעה תמיד. או סתם, שהיו מניחים עלי יד או רגל, בלי קשר לכלום, או שמישהו שם עלי ראש ואני מפחדת על הנשימות שלי. זה דברים שאני צריכה ללמוד עם השנים, איך עושים ככה, ואיך יוזמים, ואיך מתנהגים פאסיבית ועד שזה נהיה נורמלי. ממש.

ולשים יד על מישהו, או בגב מאחורה. גם זה לקח לי ללמוד ועדיין מוזר לי. או נשיקה על הלחי (עד שהבנתי שהשפתיים לא מעורבות בזה) או סתם חיבוקים בין חברים. את רוב החברים שלי אני לא מחבקת סתם, לא קופצת על מישהו או מחבקת אותו מהצד, או לשים עליו ידיים. וזה למה גם נורא מוזר לי כל המחוות חיבה בין אנשים שלא ביחד. נגיד, חיבוקים רגילים, בין אנשים. שפוגשים או נפרדים מהם.

ברגעים האחרונים של סמינר הגשמה, שכולם נפרדו אחד מהשני, כמה נלחצתי. את מי לחבק? את מי לא? לחבק מישהו שלא דיברתי איתו? או מישהו שלא בדיוק, ומישהו שכן? לא יודעת, כמה מוזר לי.

גם אמרתי לאחד, שאני ממש לא אוהבת את הסיטואציות האלו, ומאז

אין לי כוח לפוסט הזה