כי החיים שלי די טובים, בסך הכל, אני סתם אוהבת להתבכיין הרבה.

אני בתנועה, שזה פול, אני יכולה להיות מגניבה אם אני במצברוח הנכון, ומצחיקה ונחמדה וחכמה ונהדרת.

כי יש לי מה להגיד ורוב הזמן אני לא מפחדת להגיד אותו.

כי האנשים שקרובים לי הם האנשים שבחרו להיות קרובים לי, למרות מי ומה שאני.

כי יש בי את הצורך לכתוב, ואני חושבת שיש לי פוטנציאל בזה. הוא לא ממומש, אבל הוא שם, ואני מאמינה שאם אני ארצה ואעבוד עליו הוא יתפתח עם השנים. ואם אני באמת רוצה, אני יכולה מהצד לעשות עוד דברים- דברים שאני ממש לא בשיא בהם, אבל אם אני אעבוד עליהם ואשקיע הם ישתפרו.

כי אני לא כזאת שמנה כמו שאני עושה את עצמי, ותמיד יש יותר.

כי הייתי בסמינר הגשמה, ויש אנשים בעולם ש, אלוהים, לא היו.

כי למרות הכל, אני מצליחה להוציא משהו ממני. נגיד סגנון, או שאומרים לי שאני מתלבשת יפה, ואני ממש מתאמצת בשביל זה, למרות שיש לי איזה 3 זוגות מכנסיים או משהו.

כי אני לא אוהבת לישון, ואין בי שום שאיפה לבלות שליש מחיי בשינה.

כי אני יכולה ואוהבת להנות משירה, משהו שאומנם נרכש, אבל לא להרבה יש.

כי אני גרה במרחק של חצי שעה נסיעה גג מהים (ואפילו עשרים דקות, ואפילו רבע שעה, תלוי איזה חוף), כי יש לי רגליים נחמדות, כי זכיתי לראות את הכנרת.

כי הגרעין בסט וממש טוב לי בו והאנשים כלכך נחמדים, כי יש רגעים שאני קורנת, כי אני יכולה להיות צינית בצורה הנחמדה, ואני יכולה גם לא להיות, למרות שזה קשה ואני עוד עובדת על זה. כי אני יכולה לגרום לאנשים לגחך, אולי בדרך דיבור שלי או משהו, כי מישהי סיפרה לי שחברה שלה אמרה לה שהיא אוהבת אותי כי אני מצחיקה.

כי החיים שלי הם סיטקום אחד ארוך, והחברים שלי פסיכיים אחד אחד, והמשפחה שלי גן-גורו, וגם אני. כי כל הדברים האלו שקורים בסרטי האופסבואנצחיקאתהקהל, קורים לי, ותמיד יש על מה לספר.

כי אני טובה בטלפונים לחניכים, כי המחשבות שלי מקוריות, כי יש מרכך בבית, כי הצלחתי לרקוד השנה, כי יש לי את הקבוצה הכי מדהימה בעולם, למרות שקשה למרות שהכל, ואני שם מישהי מסוימת. כי אני אוהבת את הצלצול בפלאפון שלי זה חצי שנה ואפילו יותר, כי המדריכה שלי מאמינה בי (אני חושבת), כי אמא באה לדבר איתי על דברים שמפריעים לה, כי האחו קיים, ואולי הוא כל פעם במרקם וצבעים אחרים, אבל הוא שם. כי אני מצלמת, או יותר נכון צילמתי, כי אני חיה בישראל וזו ארץ מדהימה עם כל החרא, כי יש לי כלב שזוקף אוזניים כשאני נכנסת בשער, כי כשאני עצובה ומבקשת 5 סיבות לחיות, אנשים מתייחסים, כי אני לא מכורה לטלוויזיה, כי יש לי גיטרה כלכך מדהימה שצריכה לעלות פול שקיבלנו בטעות, כי אני חזקה, כי הכתב שלי השתפר ואפילו המורה לסוציולוגיה אמרה שהוא אפילו כמעט קריא, מה שגרם לכמה אנשים להרים גבות בפליאה.

כי למרות הכל אני באמת קצת חכמה, בקטע של בצפר למשל, כי אני יודעת שנגיד למקצועות הומניים אני יכולה לקבל 70 בלי להתכונן דקה לפני, ויש יל ממוצע 80+ בסוציולוגיה בלי שהייתי בשיעור אחד השנה, כי אני לא מהילדים שמתחנפים למורים ואני אומרת להם בדוגרי את כל מה שאני חושבת עליהם ועל החומר, ואיכשהו אני באמת תלמידה מוערכת על ידי חלקם, אז כנראה שלא כולם מושחתים, ומצד שני יש לי ציונים טובים.

כי אני יכולה להשיג מה שאני רוצה, אם אני באמת רוצה, ויש לי יכולות- כמו שעלית מ4 ל5 יחידות והשלמתי פול חומר בשבועיים, ואני יודעת שאם אני אשב כמה ימים על משהו מסויים במתמטיקה אני אבין אותו, אם אני לא אזניח את זה ליותר מידי זמן, וכי אני ב5 יחידות מתמטיקה והגישו אותי ל006 עם 94, חבל שתשובה אחת התפקששה לי, ניחא, תבוא אחרת. ואני מאמינה שאם אני באמת ארצה, ילך לי בפסיכומטרי, אם אני אעשה אי פעם.

כי י"א היתה שנה מחורבנת, אבל עוד 7 ימים לכל היותר של לבוא לבצפר וסיימנו, ומי אמר שנלמד בכולם, כי בניגוד לרוב האנשים הצלחתי להשאר כמעט שנה בחדר כושר, יותר מהחודש שנתנו לי בהתחלה, ובכלל למדתי השנה להנות מספורט ומהאושר שבאכילת סלט, כי עד לפני חודש-חודשיים לא אכלתי, כי נכון, אנשים קרובים עוזבים אותי כל הזמן, אבל אני גם כל הזמן פוגשת חדשים.

וכי בסופו של דבר, החיים שלי לא כאלו נוראיים. נכון, יש בי המון דפקטים, ונכון, אני לא מאחלת להרבה אנשים את מה שאני חווה בכל מיני סיטואציות (בעצם כן, כי אני די שונאת את רובם), אבל באמת, אם רק נהיה חיוביים, שזה בהחלט הרבה עבודה עצמית שלא בטוח שנגיע למשהו איתה, אבל אני מאוד מקווה שכן. כי למרות שהמון אנשים חושבים שאני דכאונית, אני לא, במיוחד לא ברגעים הקונקרטיים שלי (ואני אוהבת להשתמש במילים גבוהות), ועם הכל אני גם אמוציונלית כמו מרק בצל גועש (עם קצת גבינה בפנים, יאללה שיהיה).

כי רותם התקשרה עכשיו ושאלה אותי אם אני רוצה לבוא לאחו, שזה נהדר כי גם האחו, שזה כאילו להגשים את עצמי באמצעות הנוף או משהו, כי אנשים רוצים לבלות איתי, כי אפילו יש לה יומולדת, שזה כבר סיבה למסיבה, או לפחות לעוגת יומולדת נחמדה, וזה אומר שאני חשובה לה, ואם אני חשובה לבנאדם אחד, אז זו כבר סיבה מצוינת לחיות.