היום לפני שנה, בדיוק, מתו שני ישראלים במומבסה. לא מכירה אותם, לא התוודעתי אליהם באופן אישי.

אבל הם מתו, ושמעתי על זה.

מי היה מאמין שעברה שנה?

הזמן עובר מהר, כנראה, שמתים.

יהי זכרם ברוך. למרות שבטח היום בערב אני כבר לא אזכור את זה לצערי.

המבט שלך הוא אש קרה
אישה זרה
איך שאת מתבוננת דרכי
האהבה שלך כל כך מרה
מיטה סתורה
מזכירה איך פלשת לתוכי
כשעצמתי עיניים
ניסיתי לשוא
להזות את פנייך

ריח אבק בשערך
אפלולית מבטך
בצילו של יום קיץ
הולך ודועך

טעם הדם של צחוקך
אור הדבש של גופך
וצילו של יום קיץ
הולך ודועך

הכיעור מושל ברחובות
בחלונות
משתקפים עננים אפורים
מחפש אותך בכל מקום
אולי פתאום
תוולדי מתוך רגע מקרי?

געגוע ישן
כמו צליל לא מכוון
לא נותן לי מנוח

ריח אבק בשערך
אפלולית מבטך
בצילו של יום קיץ
הולך ודועך

טעם הדם של צחוקך
אור הדבש של גופך
וצילו של יום קיץ
הולך ודועך

שנים לא שמעתי את השיר הזה. עכשיו הוא שוב מגיע משומקום. לאיפההגענו? לשומקום.

הה.