אני חייבת לציין שאני די אוהבת את האווירה הזאת של דצמבר.

זה חורפי יותר, מחשבתי יותר. בכלל, עם הראשון לדצמבר כבר הרבה יותר קל לי להתלהב בקשר ליומולדת שלי, ולספור כמה ימים נשאר לי עד אז.

(25 יום נכון לעכ-שיו)

וגם בכלל, לפני חודש בערך שלא הצלחתי להרדם והתחלתי לספור כמה ימים אני חיה (אני צריכה לעשות את זה שוב, כבר שכחתי) גם קלטתי מחשבה מרקיעת שחקים.

אני אתחיל מההתחלה, מהבסיס שלי.

רק... איך אני אגיד את זה?

כיתה ח', אז עוד בימים ההם, התחילה בשבילי מאמצע ח', ובכלל כל ההתחלה היתה ז'ניקית למדי.

גם ט' עצמה קיבלה את האופי המרקיע שחקים שלה רק מהאמצע, ואני מנחשת שהיא בכלל עדיין לא הסתיימה.

לפני כמה זמן קלטתי מה היו הארועים שנתנו Switch מטורף לחיים שלי.

בכיתה ח' זה היה הקטע עם אליה. (שניה, אני אפרט)

עד כיתה ח' אני ואליה שנאנו אחת את השניה. שנאת מוות. או יותר נכון, היא חשבה שאני סתם חננה, אני עשיתי כאילו זה בכלל בגללי וממילא שנאתי אותה קודם.

יום לפני שיצאנו לחנוכה בכיתה ח', חיפושקה הביאה מלוואח לבצפר. תימנים, קורה.

היא נתנה לי חתיכה. רציתי עוד. היא לא רצתה (מה, אני שמנה...), אז איכשהו זה הגיע להתערבות שאם אני אלך לאיזה מישהו ואגיד לו 'כוסון כוסון, אני מתה עליך' היא תביא לי. היא בכלל לא היתה קשורה לזה, זה סתם הייתי אני.

כן, זה מטומטם, זה ילדותי, וזה גם ממש רע כי הוא חננה מכוער כזה, וגם מודע. אבל מה לא עושים בשביל סקסס?

מה שלא ידעתי שאותו ילד מכוער ובעל תסביך נחיתות הוא גם דלוק נואשות על חיפ כבר יותר משנה, והיא מה, לא נעים לה.

עשיתי את זה, היא זועזעה קשות (ולא נתנה לי מלוואח, כי שוב-היא לא היתה קשורה להתערבות), ואליה קלטה את הזעזוע וקלטה שכל העסק קורה כי הוא דלוק עליה.

הסטטוס קוו ביני לבין חיפ היה אז סוג של נחמדות אליי (שוב, לא היו לי חברים, זה חסד) שאני פירשתי שחברות משמיים. אז היא התרחקה, ועוד לעבר אליה הכלכך שנואה (גם מבחינתה עד לאותו רגע), ואני כל חנוכה הייתי שקועה בדיפרסיה ושנאה עמוקה לאותה אליה שלקחהיל את חיפ.

הה, הבגרות.

הסוף: אליה במקביל להתרחקותה של חיפושקה התקרבה אליי, ונהיינו חברות די טובות. עכשיו היא זונה. נו, שווין.

בכל מקרה, גם נזכרתי שבאותו חופש חנוכה גם הכרתי את מוריס מה שבערך השפיע על כל אותה שנה (ושנה אחריה. ושנה אחריה) וזה.

וט'? תמיד זכרתי שההבדל בין החצי הראשון לשני היה קצת לפני סופהשנה, בערך בדצמבר. בעיקר ההזדנזנות של לילך. אבל מסתבר שהיה יותר מזה.

חנוכה כיתה ט':

אני ילדה מפגרת וחסרת חיים. גם יש מצב שפתחתי בלוג. יש.

בכל מקרה, באותה תקופה הייתי דלוקה על ארני, אחד שהיה דלוק עלי בסוף ח', כי ככה, ואני לא.

הוא הפסיק, אני נדלקתי עליו מתוך רחמים או אלוהים יודע מה.

בחנוכה ההדלקות שלי כבר היתה On-Off, מה לערעור ברגשות שלי. מה שגרם לזה.

בסופחנוכה בערך, ב6.12 בצורה מדוייקת יותר, שיפסה חגגה יומולדת. היא הזמינה שני ידידים שלה שגרים רחוק ואני מכירה.

אחד היה לו קטע מעוות עם פוסטי, בזמן שהיתה לו חברה ועזבו, סיפור. בדיוק אז הוא נפרד ממנה, סיבה למסיבה בשביל פוסטי.

פייס. מטורף.

נכון אמרתי לכם על ידיד שלי שהוריד לי את המכנסיים? (פוסט תחת. לא קראתם? הו, הבושה) אז זה היה הוא, ובאותו ארוע.

בכל מקרה, מישהו פלט לידו לפני זה שאני ילדה יעני חרמנית כי זה יעני היה הפוזה שלי באותו זמן. אוי, אני מרגישה מפגרת מרגע לרגע. הוא צחק איתי על זה, המשכתי איתו, ובחדר של פוסטי דחפתי אותו על המיטה. היא נכנסה. להלם, כמובן. היה משעשע.

אחרי זה הוא הוריד לי את המכנסיים, לגמרי בטעות. באמת.

(הוא כלכך הצטער אחרי זה, הוא לא בנאדם כזה)

אחרי זה היה סרט. הוא ישבתי לידו, זה היה פיצוי על מה שהיה קודם. שם עלי יד.

היה קר, דצמבר והכל.

אז היה כיף להשעין עליו ראש, להתכנס מתחת לחום גוף שלו, להרגיש את החיבוק שלו עד הסוף.

את הליטופים בידיים, בגב התחתון.

זה היה נעים, זה היה נחמד. גם אחרי שנגמר הסרט. פוסטי רצתה לרצוח אותי, והוא גם די התנהג אליה בסנוביזם.

התחלתי להרגיש רע, אפילו שזה עשה לי הרגשה טובה מבפנוכו. אולי המבטים הזועמים של פוסטי, אולי העובדה שכמה אנשים העירו לי שאני משתרמטת. אז נהייתי שפוטה של החברה, אז מה?

אחרי הערב הזה, הלכו חלפו להם הרגשות לאותו ארני. לא שלפייס היו לי רגשות, במובן מסויים, פשוט אליו לו.

זה נגמר, עם פייס, סופית-באפריל אגב.

אחרי שסופסוף רציתי לבוא אליו ולהגיד לו שכן, אחרי הדחקה של חודשים (איך אני יכולה להדלק על מישהו שלחברה שלי יש רגשות אליו?) אני חושבת שיש לי איזה משהו. אליו.

הוא רק סיפר קודם שיש לו חברה.

אבל זה לא מה שחשוב!!!

מה שחשוב זה שכל השינוי היה בחנוכה!

ועוד מעט חנוכה. ואני מתחילה להרגיש סימנים של שינוי כבר מאתמול, דצמבר'ס פירסט.

אולי כן, אולי לא, ימים יגידו. מחר שנה, בשנה הבאה נוכל כבר לבדוק את הכל, לעשות סטטיסטיקה לעוד רגש פנימי.

264 ימים בישראבלוג

5453 ימים בריל לייף

עננה.