טוב אז... יש לי שנה.

יש לי נורא חשק לכתוב "הו, יש לי שנה". וזהו, ולתת לכל ה6 קוראים שלי להגיב מזל טוב (אחרי שאני ארביץ להם), אבל בגלל שאני מכורת סטטיסטיקות, ממוצעים, אחוזים ונוסטלגיה, אני חייבת לעשות פה איזשהו סיכום. נטול רגשות, כי אין לי כוח.

218 פוסטים.

פוסטים פר חודש:

דצמבר 2002: 4 עמודים.

10 פוסטים.

3 עוסקים בפוסטים לשאלונים השבועיים.

נכתבו במרווח של 27 ימים (3-30), בממוצע פוסט פעם ב3 ימים.

ארועים מיוחדים וצורכי ציון: קטע ראשון ומרגש, היומולדת שלי. הרוח בעיקר מתפלספת, זיוני שכל אינק. דכאוני למדי. דיבורים בגוף שלישי, עוד תופעה שמעידה על סכיזופרניה.

מוזיקה, ללב היא חודרת? בקושי. חצי אזכור ל'יש לי יומולדת, השמחה רבה" של אחרית הימים, ביומולדת, אבל זהו.

ציטוט: "לנשום עמוק, פנימה והחוצה, להסתכל ישר ולבהות. מה עוד נותר לי להיות?"

זה מזכיר לי שפעם גם ציטטתי את עצמי. הו, ההשפלה.

ינואר 2003: 3 עמודים.

9 פוסטים.

3 עוסקים בשאלונים השבועיים.

נכתבו במרווח של 22 ימים (6-28), בממוצע פוסט פעם בפחות מ2 וחצי ימים.

ארועים מיוחדים: אין. אחת חצי בריחה מהבית, ודכאון קליני של שבועיים. לא יותר מזה. הכתיבה דומה לכתיבה של החודש הקודם, מדוכאת מזיינת תודעות ובעלת שעשוע עצמי. לא מעניין!

ציטוט: "חלילה וחסה טפו טפו טפו ('מי זההה?')" "מה שנשאר לי עכשיו זה רק למצוא חיים (או להקליד עם האף)."

פברואר 2003: גם 3 עמודים. אוף, אני לא כיפית.

8 פוסטים (זה מדרדר)

4 תשובות לשאלות השבועי (50% רבאקקק!!)

נכתבו במרווח של 20 ימים (5-25), בממוצע פוסט פעם ב2.5 ימים.

ארועים אין. שומדבר מעניין. קצת היסטריה ממבחן בהיסטוריה, ממבחנים למגמות, מנסיעה לחרמון, ממוות מסויים. שום דבר רציני, מעניין.

מצברוח יותר אופטימי, אבל עדיין מעצבן למדי.

ציטוט: "אני מדברת עם החברה הכי טובה שלי. לא, בעצם אני לא יודעת אם היא החברה הכי טובה שלי. נווו אין לי אחת כזאת. וזה גם אף פעם לא הולך ככה. אממ... היא כמו מן נשמה תאומה באופן מוזר ביותר. הידמות חלקית בקוליות (חה. אני נקרעת)."

" אני סטנדרטית. אני גם די מכוערת."

מרץ 2003: 5 עמודים! שיפור?

15 פוסטים!! וואו!

6 תשובות לשאלונים שבועיים. כמה שבועות היו בחודש הזה?!

נכתבו במרווח של 28 ימים (2-30), בממוצע פוסט פעם בכמעט יומיים (1.88). וואו.

ארועים: כנס תל חי, נוסטלגיות מטורפות, כשל כשרוני מטורף, וקצת פורים ומלחמה.

מוזיקה: שירים מתחילים להופיע במקום כותרות, ושירים ישראלים (וליטל ביט בובדילן) משתחלים לפוסטים. גמכן, התחלה.

אפריל 2003: הה, 7 עמודים.

20 פוסטים. פי שתיים מההתחלה. זויינתי!

4 תשובות לשאלון השבועי (20%)

נכתבו במרווח של 23 ימים (7-30), בממוצע פוסט פעם ב1.1 יום.

התחלתי באופנה מאוד מוזרה שנמשכה חודש וקצת-לכתוב בתחילת כל פוסט את השם של השיר שברקע. תודה לאל שזה עבר. לקראת סוף החודש אפילו התחילו להופיע תמונות! פחד.. גם חתמתי בשם האמיתי שלי. נורא.

ארועים: סדר פסח (שתועד בשני פוסטים מהמצחיקים לדעתי. אחד קיבל תגובה, השני קיבל שניים. חוסר הגינות), יום שואה שמח, התמכרות לסוליטייר ו(אקט מבורך)-התחלתי לחתום בשם עננה. משמע, בערך באותה תקופה שיניתי את השם שלי לענן אפור (ממ, לא זוכרת את הכותרת).

מאי 2003: 12 סיק פאקרז עמודים! ההה!

36 פוסטים. פחד. אני חושבת שזה השיא.

4 תשובות לשאלונים השבועיים.

נכתבו במרווח של 30 יום (1-31), בממוצע פוסט פעם ב0.86 יום. כתבתי פוסט בפחות מיום? (!!)

חודש מטורף, כבר אמרתי?

ארועים: חצי שנה מדוכא ביותר, פגישה מרגשת עם גור ואוח (רק חבל שהם לא מודעים אליה), רוק עצמאות, ההפגנה נגד איחוד הרשויות, ל"ג בעומר, ראיונות לקורס מד"צים, ניימינג אנה ואולסטאר ורודות, יום צהוב, כנס ט' שלישי, היסטוריה בלוגרית ו.. צביעה ראשונה (ולא אחרונה) של השיער! אז מה שזה היה הצבע שיער שלי.. עם סוף החודש התחילה גם מן אופנה של תמונות  קטנות ולא קשורות שמפרידות בין הנושאים בפוסט.

ציטוט: " מבחנים בהיסטוריה. אי אפשר איתם, ואי אפשר בלי עמוס."

יוני 2003: הרבה הרבה יותר רגוע. 6 עמודים (חצי מהחודש הקודם)

18 פוסטים (שוב, חצי. או שאני לא יודעת לספור)

4 תשובות לשאלונים שבועיים (מתחיל להסתדר. זה כמו מחזור, רק שזה גם לא מעניין)

נכתבו במרווח של 27 יום (1-28), בממוצע פוסט ליום וחצי.

ארועים: 'שרפתי מיקסר', מסיבת סופשנה-שנטיפי-טיול שנתי (בפוסט מרוכז ומכריע), קבלת עבודה קבועה, פיטור מעבודה קבועה, הופעה בתור איכותית בבלוגה של מאליס, סיום ט', ויציאה לקורס מד"צים. הפוסטים מתחילים להכתב בוורד, עם צבעים לכל מכר, וגם כינויים. אם זה היפי ורב משמעות (סנוו, גראנד..), אם זה קשור במאורע מצחיק (זיגי, חיפושקה), אם זה הדמיון המטורף שלי-זה לא משנה. העיקר שאני עננה, שזה השם שבערך הכי פחות מתאים לי בעולם. וזהו. כל זה החל מפוסט דובוני אכפת לי ועד היום, כמעט ללא שינוי. הוריי.

ציטוט: "ירמי, זה קיצור של ירמיהו? שיהיה." "בסוף אני יהיה פסיכית, אני אומרת לכם." "אני בNative Spikers" (במקום Speakers. שמתי לב לזה רק עכשיו) "כי כבר שלוש שנים אני מחכה, מפזרת נעלי זכוכית בכל מדרגה נסתרת-ועדיין אף נסיך על שום סוס לא בא לחפש אותי. זה בטח בגלל הזקן."

יולי 2003: 6 עמודים (לא מקורי)

17 פוסטים.

3 תשובות לשאלונים שבועיים.

נכתבו במרווח של 22 ימים (9-31), בממוצע פוסט ליום ו8 שעות. גם זה מתחיל לשעמם.

אירועים: קורס מד"צים (חזרה), ניסיון הדרכה ראשוני, מוות זמני, וזהו אני מניחה. אה כן, גם שיחה משעשעת ביותר שמדגימה בדיוק את המשפט של "תגיד לי מי חבריך, אני אגיד לך מי אתה". איזה כיף שאין לי חברים. 

סגנון כתיבה: התחלתי הרבה פוסטים בשורת מיקום של סרטי מרגלים כזאת. סטייל אי בלב בריכה, מרכז מסחרי עכו. 16:36 לפנות בוקר, צהריים. למה? אין לי מושג. סכיזופרניה, לכו תבינו.

אוגוסט 2003: 6 עמודים (Boringgg...)

18 פוסטים.

3 תשובות לשאלונים השבועיים.

נכתבו במרווח של 29 ימים (1-30), ממוצע פוסט ליום ו16 שעות.

ארועים: סמינר קבוצה, טיסה לחול, ושודדי הקאריביים (ושיחה מרגשת אחת). באמת שלא עשיתי הרבה בחופש הזה. אה, וגם התחלתי כיתה י' והכל, אם באמת נכנסים לפרטים. אבל את ה31.8, אני משאירה לחודש הבא (כן, יום ראשון בתיכון, לא היה הדבר היחיד שעשיתי באותו יום)

סגנון כתיבה: המון צבעים, ואם תסתכלו גם הרבה סגול פרחות שלא שיניתי מהעיצוב הקודם. מסיבת אסיד לעיניים.

ספטמבר 2003: 6 עמודים. (סעמק ערס!!)

18 פוסטים.

4 תשובות לשאלונים השבועיים.

נכתבו במרווח של 28 ימים (1-29), ממוצע כמו הקודם בדיוק. לא מעניין בכלל.

אירועים: התחלתי בצפר, שוב צבעתי את השיער (כן, זה היה הארוע המיוחד. Sue me, הוא מיוחד בשבילי), פעולה ראשונה, גשם ראשון, ראש השנה. היו הרבה התחלות בחודש הזה, הא?

סגנון כתיבה: הרבה נקודות. אבל גם הרבה לא. אוי, לא יודעת.

אוקטובר 2003: 8 עמודים (שינוי!! טומי לפיד מעולם לא נראה טוב יותר)

23 פוסטים.

3 תשובות לשאלונים שבועיים.

נכתבו במרווח של 27 ימים (4-31), ממוצע 1.17 יום, או משהו.

סתיו. המון סתיו. מה, כבר עברו חודשיים מאז? בקצה הזה, תוך שניה אני אגמור י"ב. הולי שיט.

ארועים: גשמים קלים, יום כיפור, פוסטי צומי ותגובות (אהם, התמסחרות), איתי שגב, רופאי שיניים מתוסבכים יוצאי ברית המועצות, וטיול סוכות. תמוה, בודד.

הרבה זיוני שכל. הו, אני רעבה.

נובמבר 2003: 9 עמודים. 25 פוסטים. לא זוכרת מה היה בהם, אין לי כוח שוב לבדוק. כבר אמרתי שאני רעבה?

אירועים: בראש ובראשונה-עצרת (וגם פגישה עם מאליס ורונץ'. והתייחדות עם רבין וכו'), השתכרות ראשונה, קבלת ספרי מחזור (וואלה, לפני חצי שנה סיימנו לעבוד עליהם, ועכשיו קיבלנו אותם. פשש..), עיצוב חדש, וגם גיליתי שקקטוסית לומדת בבצפר שלי. וגם אמרתי לה שלום, וזייהו.

ציטוט: " אהה, אני נורא קשורה לשיער שלי. ואני גם פקצה (שמתם לב שכל הפקצות בזמן האחרון משתמשות המוןןן בשורש פ.ק.צ? נקודה למחשבה..).
אני נורא אוהבת אותו רוב הזמן. הוא חום (חלק וחום כמו לחם. ספרות מוגבר זה הדבר?) וארוך נורא. שנים אני מגדלת (שנתיים בינואר. בשישי לינואר. סעמק עם הזכרון הפנומלי הזה. מה זה זכרון פנומלי?), והוא סוף כל סוף, מכסה לי את הציצים.
לא צוחקת, זה היה חלום שלי.
שגיליתי את זה אפילו התחלתי לקפוץ, לצרוח מאושר, לדגמן טופלס מול המראה (אלוהים, הטרור) ולשלוח הודעה לסנוו שהשיער שלי על הציצי. היא פירשה את זה כ, כמובן, עובדה לכך שאני שעירה וחזרה לישון."

(ח-ת-י-כ-ת ציטוט, אבל זו אני. דיל)

" אני אוהבת לדבר על שטויות. גיגה גיגה. בוגה?"

" אלוהים, שניה, אני בשוק. קח את זה כממתינה, אני כבר אחזור אלייך."

דצמבר 2003: אנאעארף. שניה אחת שיעמם לי, ושניה אחרי זה כבר הקמתי אימפריות שטויות.

הזמן עובר כלכך מהר שכואב לך הראש.

בפרקים הבאים ב'הענן בשדה השיפון'-  עננה יוצאת לחצי יומולדת, השתלמות מדריכים, חופש חנוכה, ימי הולדת והרבה מאוד מבחנים, ריבים, כאבי ראש ותחת, מלאכותיים כמובן.

אולי פוסט הבא אני אעשה סקירה של כל המוזיקה שאוזכרה כאן. לא יודעת, לפעמים אני שומעת צלילים משוגעים.

עננה.

שנה, ויום.