אחרי 10 חודשים של איחור כנגד החוק, הוצאתי תעודת זהות. בי"ב.

אני מזכירה לי את עצמי של ימי שבת בערב, אחרי יום שלם עם המשפחה- לא ממוקדת, צוחקת מכל דבר, קצת סתומה. חסרת פואנטה, אסוציאטיבית להחריד, משוועת לייצור חי.

משהו קרה והצעתי את עצמי למועצת תלמידים. נבחרת. גם אחרי ששנה שעברה יצאתי אחרי כל פגישה בוכיה וזועמת, בעיקר שבורה, וגם אחרי שהשנה אני מרגישה שלא ילך לי. ו.. אני לא אבחר. לשמחתם של הרבה אנשים שהיו שם, בכל מקרה.

וזה ישבור אותי, גם כן קצת, כי אני לא דבוקה כמו שצריך.

בבקשה בלי תגובות של "למה את ככה ולא ככה", לא ישנתי מספיק בלילה בשביל זה.