היום ברחתי.

וכשכך הטירוף מצאתי את עצמי יושבת עם היובש שאחרי הדמעות ליד אמא, שמה על גופי הרועד מלמולים כואבים של אחרכך יד, ואבא מאחורינו, על יד העץ, משקיף.

"אני פשוט.. לא מוצאת את עצמי"

אמא מסתכלת אליי, מתלבטת לגבי משהו, ולוקחת אוויר.

"מיכלי, את לסבית?"

"לא"

"באמת?"

"אני מבטיחה לך" חייכתי.

"אז למה את מחייכת?"

"כי זה כלכך מתאים לך לשאול"

"לא, כי.." והיא סיפרה לי שנכדה של בעלה של סבתא מתגרשת, כי...

"כי בעלה הפך לאישה"

בתוך כל הסערה הזאת, כמה צחקתי.