ננסה, לכתוב על הימים האחרונים כי קצת התחרפנתי לי מפה לשם (למרות שאמרתי לעצמי שאני לא כותבת פוסטים אלא אם כן בזמן ההתרחשות היו לי מחשבות על כתיבתם בראש!! כי אז זה מאולץ) ולמען האמת אני עדיין קצת, אבל בכל זאת. תיעוד, או לא תיעוד?

(מישהו נחמד נכנס בטעות לפה בתחילת השבוע. הסתכלת על הגשם למעלה, חשב לעצמו שאיזה קטע שאני שלחתי לו לפני כמה זמן. ואז הוא קלט שזו אני ויצא בזעקות חרדה. חמוד)

אררר... כן?

אוקיי.

אם ידוע לכם, ואם לא (כל הפוסטים האחרונים בערך עוסקים בזה, איך לא?! שלא לדבר על החיים שלי מתחילת החודש) נדלקתי על מישהו. חלק יאמרו מזל טוב, אני ארביץ להם. זה גורם לי מאניה דיפרסיה עמוקה מאוד שזה לא רע בכלל שאני במצב רוח הטוב יותר (=היפר), ורוקדת לי בגשם וצועקת שטויות, אבל שאני בדאון רציני זה יכול להיות מדאיג למדי.

סתם להבנה-

אני שוכבת במקום מסויים, בוהה, בוכה, מקיאה. לא אוכלת כלום, מסיבה לא מובנת (יום ראשון אכלתי תפוח, יום שני עוגיה ומרק, ופשטידה בערב אבל הקאתי אותה. הגם אני בולימית?) ואין יל כוח לכלום. מאתמול עד עכשיו הייתי במצברוח היותר טוב אבל אני מרגישה שעכשיו אני על הבין לבין וכל רגע זה הולך להשתנות.

אז קצת מאוד פרטים, ממש קצת, כי בכלזאת- אני לא אוהבת להוציא דברים, וממש לא יהיה לי טוב אם מישהו שאני מכירה ייכנס. או לחילופין-הוא, ואז אני אהיה חייבת להתאבד או משהו כזה.

קוראים לו ג'. בעצם לא-אבל ככה אני החלטתי (אין לו ג' בכלל בשם, זה סתם נחמד)

הוא לא יפה. לא ממש, הוא סתם חמוד. הוא מצחיק, מאוד, חוש הומור מטורף. הוא גבוה-לא ממש, אבל יותר ממני (ואני אוטובוס עוברת את ה70 סנטימטר מעל המטר הראשון. יש), ופריקין שיט-הוא בכיתה שלי.

הה, כמה נורא. נדפקו לי שנתיים וחצי.

היחסים שלי איתו לא מוגדרים כיחסים. אני כן מדברת איתו, מידי פעם, אני כן אומרת לו שלום וכן יש לנו שיחות (בלי שום עומק, אבל מצחיקות). אני קיימת, מבחינתו, אבל לא במובן שאני רוצה להיות קיימת.

טוב לי איך שזה עכשיו. בראש טוב לי מאוד, אבל עכשיו ההדלקות הזאתי שמה אותי במצב שאני רוצה יותר מזה, אבל זה מספיק לי. עוד משהו שייצור אצלי סכיזופרניה.

אני חושבת שמבחינתו אני קיימת רק בשביל לבדר אותו, שלא יהיה לבד לפעמים. איך שהוא מתנהג איתי, הוא מתנהג בערך עם כולן. הה, אני אפסיק לדבר על זה עכשיו.

וזהו, עד כאן.

אתמול דיברתי איתו לאיזה חמש דקות, שיחה משעשעת. מאוד. אני חזרתי עם חיוך על הפנים, ולא הפסקתי לרקוד עד שהלכתי לישון. הוא בטח חזר הביתה ואכל שניצל.

ממ, די. תפסיקי, פרה.

(רואים? אני עוברת למצברוח של 'היי, הוא בטח לא רוצה אותי. כי יש לו חיים'. זה יגרום לי לדיפרסיה)

ועכשיו חופש, ואני לא אראה אותו עד לפחות יום ראשון הבא (אפטר יומולדת). למרות שהוא גר קרוב, יותר מידי אפילו, הוא לא מהאנשים שיוצאים מהבית.

שזה מזכיר לי-

יש לי יומולדת שבוע הבא!!

מ"עוד מעט" "עוד חודשיים" "יום שבת אחרי הבא הבא הבא" אני יכולה לענות לשאלה של 'יא, ילדה, יש לך שעון?' (שהשעון מסמל כמובן את השעון הביולוגי, מטאפורה לזמן שחייתי עד היום ושעוצרים לאכול עוגה כל שעה עגולה) ב-

"הממ, כן- שבוע הבא."

זה דבר רעעעעעעעע!!

אני לא מהאנשים שנהנים בדיוק ביומולדת שלהם. ממש לא.

גם לא שיש לי מה לעשות. זה יום שבת וזה חופש, אני קמה בבוקר (מתי שבא לי), מתרחצת-ואז מה?

אפילו פעולה אין לי באותו יום, הו הבושה, הו.

(הוא היה סנוב היום. צא לי מהראש)

דיברתי עם פוסטי. אנחנו מדברות. זה טוב.

הלכתי לאח שלה ל...שיעור פרטי או משהו (מתמטיקה, היה לי מבחן היום. היה.. הממ, היה. בסדר. רגע, זה לא העניין).

אז אחרי חודשיים של כסאח רציני, מאוד, נורא, איום, איוון- היתה לנו שיחת קבוצה ביום שני, שזיגי וברוק באו. ברוק עשתה לנו, לקבוצה, קצת שיחה, ומאז העניינים ביני לפוסטי יותר בסדר.

אז שהייתי אצלה אתמול, אחרי השיעור, היא היתה נחמדה.

"רוצה משהו? לשתות אולי? שוקו, קפה? לדבר?"

אז היא ליוותה אותי הביתה. קצת דיברנו, אני רוב הזמן רקדתי.

"את בסדר?"

"לא יודעת. היום בבוקר רציתי למות, עכשיו בא לי לרקוד על הכביש."

"זה מתחבר, יש פה גם מכוניות."

אז רקדתי על הכביש, עד שבאמת בא אוטו.

"קרה משהו?"

"אני מאוהבתתת!"

"מהההההההה??"

איזו הרגשה מתוקה.

רגע, נזכרתי-הוא לא אוהב אותי. בוהו.

קר פה, שמתם לב?

היה לי היום מבחן במתמטיקה, חתם שבוע קשה מאוד מהבחינה הזאת עם היסטוריה ביום שלישי (הו, השואה).

התכוננתי המון. באמת, קודם ששיניתי את הצבע של הכתב וכתבתי 144 קלטתי שזה השורש של 12. גם אנשים ג'ינג'ים מסתדרים לי בשוויון שברים עם אנשים בחולצות כתומות. כמה מוזר.

ואיך היה?

קל. קל מידי.

כמה קל שלארבע יחידות אפשר להיות קל.

קר פה.

אם הייתי תאילנדית הייתי אומרת קל פה, וזה לא ממש נכון.

בתאילנד תמיד הכל יותר טוב.

נזכרתי! סנוו נסעה לתאילנד!

הו..

(היא לא תהיה ביומולדת שלי, הזנזונת)

ויש היום למורה שלי, בוריס יומולדת. ממ, שיהיה לו בכיף.

(גם ג' נולד בדצמבר. אוף, אמרתי לך ללכת)

עננה.

(חה, הרסתי את המחשב לפני שבוע, ועכשיו הוא חזר, ככה שזה פוסט ראשון ששמור! ווהו! טוב, די)