א. אני שמנה

ב. אני לא עומדת בהתחיבויות שלי

ג. גם המורה לנהיגה קורא לי מיכלי.

ד. ואומר שאני מכורה לגז.

ה. ושאבא שלי תותח ושאני יפה. והוא קצת דומה לחנן גולדבלט (..) אז זה מטריד

ו. ואיך זה שמשיעור ראשון לשני אני מדרדרת? כל הזמן "מיכלי.. ימין.. לא שמאל, ימין. הימין שלי.." וכאלה. לא שזה נהיה פחות כיף, איכשהו אני נהנית מכל הטעויות האלו. "תראה, כמעט נתקענו במשאית הזאת!" צוחקת, צריכה להזכיר לעצמי שזה לא רכבת הרים באורלנדו, זה פאקינג רישיון. ועולה פול כסף.

ז. ואני עדיין שמנה שלא עומדת בהתחיבויות שלה, ולא מצליחה להפסיק בולמוסים של אכילה (3 שניצל תירס? בורקסים? לחם מטוגן וחביתה וחמאת בוטנים?)

ח. בדידות קיומית זה לא כיף :/

טוב די, עוד 20 דקות טיפול. לא בטלוויזיה.

ואני שמנה בטירוף.