'בטח את עם החצאית וקוקו בלוף, את ממש יפה ככה.'

'איך קוראים מה שתינו?'

'אממ אולי בערב. אני לא נוטה ללמוד עם אנשים בדרך כלל (כי עם חתולים כן..)'

'את מאוד מיוחדת. פשוט אני יותר. אני אומרת- לכי לישון, את צריכה את זה למחר'

'ראיתי אותם. הם התחילו את השרפה. סתכלי החוצה'-

'כן. אני קוראת ספר על איש שמחפש כבשה (ובעצם משמעות לחייו)'-

'אני אומרת לך, יום אחד אני אתפגר ממנת יתר של סודוקו'-

'את פשוט גאונה'

'התלבטתי אם לשלוח דג או חיוך, אז בסוף כתבתי הודעה'

'שלום לך ילדה, אני עדיין מחכה למכתב ממך.. עוד לא התייאשתי.. אז תכתבי!'

'אני בעזריאלי, ויש לי הרגשה שאני אפגוש אותך פה'

'אני לא, הלוואי. בדיוק חשבתי עליך היום בבוקר'

'אבל מיכל, אני לא רוצה למות.'

'מה? את צריכה להסביר, מתי תביני שאני לא נמצאת בתוך הראש שלך..'

'רוצה לחפש איתי הרפתקה?'

'מאוד, אבל כל פעם שאת מחפשת הרפתקה לא יוצא מזה כלום. איזה סוג?'

'צמח אצלנו עץ קשטאו, עץ ערמון נהדר, עץ זקן מפואר כזה, שנראה כמו המלך ליר... (סיפור על אהבה וחושך, עמוס עוז'

'דליה רביקוביץ' מתה'

'את יכולה להפסיק להשתמש בדאורדורנט שלי!!!!!!!' (ספרתי סימני קריאה)

'עוד לא קיבלתי מכתב :( תרחתי חינכתי לחמתי הגנתי ולא קיבלתי ממך מכתב'

'אני אוהבת אותך'

'אני לא בן 20 חצופה אני בקושי... 150'

'רג'ינלד :)'

'מה איתו?'

כלום, נזכרתי בימים יפים'

'כיף לי לחשוב עליך..'

'עם כל המהומה שהייתה ביום שישי, לא נתת לי אפילו להשחיל שנראית יפה.'

'את הכי חמודה בעולם, אני איתך'

'חמודה את לא יודעת איך התגעגעתי אליך! רבע ל10, אם ירצה השם, אנחנו אצלך.'

'בו'

'מה, אתה מנסה לאיים עלי?'

'מה, את חושבת ממש הרבה לפני שאת עונה?'

'רק כשאני בפולין..'

'חח, את בפולין?! אז איך את מקבלת הודעות? שיט. זה בטח עולה לי מלא כסף!!'

'חזרתי שלשום האמת, אבל אתמול העברתי פעולה, שזה גם סוג של שואה'

'תזכירי לי לצטט אותך ליודניקים הממורמרים שלי'

'איזה הזוי שאתה קומונר'

'ובסוף חודש אני גם אהזה את החשבון על כל ההודעות האלה..'

'אני לא מאמין שיצאת לפולין עם ביצפר!'

'אני לא מאמינה שעדיין נשאר לך כסף לכל ההודעות האלו'

'בשבילך תמיד, הרי את אף פעם לא מתקשרת'

'אוהבת'

'מה קורה איתך מתוקה שלי?'

'אני לא עולם. כדאי שתשני, באמת, עם כמה שאני מבינה ומזדהה עם ההרגשה הכלואה'

'את יודעת מה הבעיה שלי? שאם לא עוצרים אותי אני נסחפת יותר מידי'

'לא חושב. העצרת היחידה שאני מכיר זה במחשבון'

'דווקא היית נהנית פה'

'אני מקווה מאוד בשבילך שאת לא מדברת על המסיבה'

'אני אשתוק'

'אני עוד מחכה לטלפון כשאת חוזרת מכפס הס.'

'יש דברים יפים בחיים אחרי הכל :]'

'יס יס'

'אני כבר בבית. הצחקת אותו, יש לו חברה אבל.'

'עם כל יום שעובר אני פשוט פחות ופחות מבינה את הטבע האנושי'

''לא, את מבינה הרבה יותר ממה שאת חושבת'

'היי, את באה היום או מחר? תסמסי לי, הפסיכולוגית'

'מה? מה את עושה בשיעור תנכ? את לא בימ או משהו,.?'

זה רק חלק מחצי שנה של שטויות. אני מבינה. אני צריכה למחוק אבל אני לא בנאדם כזה.

[תוספת עריכה: 'לילה טוב חמודה']