'בוחן פתע! מה היה לפני שנתיים בדיוק?'

'מבחן במתמטיקה. ישבתי ליד אביתר באוטובוס, ירד גשם, קיבלתי 90. היה יומולדת לדנה ואלכס, הילה טסה לתאילנד'

'מה עוד? רמז- לילה'

'נפגשנו איפשהו? ירד גשם?'

'יומולדת למיכל. הצלצול פעם ראשונה'

'מזל טוב! אז מה, יוצאים לחגוג בבאר? אוי, זה שם טוב למועדון'

'חחח! באמת הצלחת להצחיק אותי.. עשית משהו מועיל?'

'ישנתי, קמתי, קראתי עיתון, למדתי למתמטיקה'

'ומבחן. אני עייפה'

'גם החיידקים שלי, אבל הם לא מפסיקים. יאללה חיילת, לעבודה'

'תביאי להם לימפוציטים בי, הם ייצרו לך נוגדנים'

'רגע, אני אבדוק אם אבא קנה. לא, בדיוק נגמר!'

'ליפוציטים בי, עכשיו, בחנויות'

"מאיפה הבאת את זה?"

"היה לי היום מבחן על זה"

"מה זה בכלל?"

"אני לא יודעת"

"אני מפריע?"

"לא כל כך.. אני חולה"

"עד כמה חולה?"

"יש לי שפעת"

"אוי. טוב, זה די חולה"

אבל למי יש זמן לנוח.

מחר הולך להיות ספוג במתמטיקה, שלפחות המוח (והנשמה) לא יתנוונו.

תעריכו את האוויר שנכנס לכם דרך האף. או לדבר/ לאכול/ לחיות ולנשום באותו זמן!!

קר לי.