לא היה לי דבר להציע לאיש פרט לבלבול שלי עצמי |
| 2/2003
 כמה אכזריות אפשר לבלוע?
היום היו אצלנו אנונימוס בבצפר, כמה נחמד :)
אבל קודם כל, נתחיל מההתחלה.
היום התחיל באווירה עכורה של חוסר חשק וריקנות- אמא של ילד מהכיתה שלנו נפטרה. כל בנאדם שנכנס לכיתה, אחרי מבט אחד יכולת לראות אם הוא יודע או לא. המבט הריקני בעיניים, הבהיה המוחלטת לאינסוף, הכבדות בגוף-הם לא דברים שקשה להתעלם מהם. הקולות הצוחקים של אלו שלא ידעו נשמעו רחוקים קילומטרים מאיתנו, שסתם בהינו למרחק.
לי הודיעו את זה אתמול. למרות שלא הכרתי אותה, וגם את הילד אני לא בדיוק קרובה אליו-זה עושה רע על הלב. ידעתי כבר הרבה זמן שהיה לה סרטן ממושך, וידעתי הכי בעולם שממש, אבל ממש, לא מגיע לילד. הוא אחד האנשים היותר נחמדים שאני מכירה (טוב, לא יותר-אבל אתם מבינים למה אני מתכוונת). הוא מצחיק, הוא חמוד, ולמרות שיש לו נטיות ערסיות הוא ממש נחמד. פשוט-לא מגיע לו.
התחיל השיעור, נכנסה המחנכת והודיעה לכיתה. שקט. אין מה להגיד. אפשר לבוא, מי שרוצה. באים מחר-רוצים. אבל אין מה לעשות, ועכשיו-יש מבחן.
אז היה מבחן, לא קשה, גמרתי תוך, כמה? שעה? הגשתי, יצאתי החוצה, כתבתי ציטטות לד זפלין וחוות החיות בשירותים, ויצאתי אל ההפסקה.
בחוץ היה את אנונימוס, כמה נחמד. למרות שאני לא בדיוק בעד הערכים שלהם (שטיפות מוח? על מה את מדברת... שטיפות מוח? על מה את מדברת... שטיפות מוח?...) היה ממש סבבה. הם הביאו סטיקרים של אנטי פיטום אווזים (לקחתי 4) זכויות לחיות (2) וסתם עלונים. לקחתי, לקחתי הכל. ככה יצא שהייתי מכוסה הרבה בסטיקרים כתומים-שחורים ותמונות אווזים. כמה נחמד :)
בספורט לא עשינו כלום. טוב, בספורט לא עשיתי כלום. היה נחמד. ישבתי בצד, מול השמש החמימה על הדשא, מדברת פה ושם. שעה וחצי של סתלבט.
היי, אפילו שיעור מתמטיקה היה טוב (יחסית). אפילו לא סבלתי!
אני חושבת שעם העלייה בטמפרטורות המצברוח נהיה יותר נחמד. אני לא אמורה להיות חורפית? :/
ואם במקרה לא אמרתי- יום שלישי אני בחרמון. איזה כיף! למרות שזה עם חברה מהעבודה של אבא והם בטח יבואו עם הילדים הערסים שלהם, ואני יהיה יותר עבה מפיל קוטב-יהיה נחמד :)
(רק חבל שאני מפספסת שיעור הכנה למבחן בהיסטוריה... נו נתגבר)
אני.
אפילו שעדיי הנכם לא יודעים מה השם שלי (לא שמישו קורא את השטויות האלו)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
