זה כלכך מצחיק אותי ונפלא, למרות סתמיותו.

מישהו בא לרקוד איתי במסיבה ואני החלטתי: הלילה אני לא משתרמטת עם אף אחד! והוא מתקרב ומתקרב ואני כזה "עזוב, לא היום".

"טוב, אז סבבה, אז תביאי את הטלפון שלך ואני אדבר איתך בפעם אחרת"

והנה הוא שולח הודעה של "זה איתי מהמסיבה, מה קורה".

זה כלכך נהדר, ולא בגללו בכלל.

כאילו מי זה, אנעארף, אין לי מושג איך הוא נראה ולא מעניין אותי. אבל כל הסיפור הזה. כל שאלת המסיבות נפתרה לי.

אנחנו כל הזמן רואים אנשים וכל הזמן חושבים: אולי הפעם, אולי זה זה. כוסית, לא כוסית, נראית טוב, מעניין, אולי לי הוא.

והפוך, כן?

הוא ראה אותי במסיבה ו.. מצאתי חן בעיניו? אני מניחה שזה בגלל 40% מהחזה שלי היה בחוץ אבל מילא.

אז הוא ניסה. העובדה שסירבתי מדרבנת אותו ביותר. נגיד הייתי מתנשקת איתו: אז הנה, הוא הוציא את האנרגיה למטרה מסוימת! הוא השיג את מה שהוא רצה.

והנה לא נתתי לו, אז זה מושך ליותר.

ככה מגיעים למערכות יחסים. כמובן שאפשר גם לא, כן? אבל זה לא משנה.

זה נשמע סתמי וברור אבל כאילו הבנתי את זה רק עכשיו בפעם הראשונה.

הנה זה, זה זה, זו התשובה וזה הפתרון.

וזה משמח כלכך. :)

לא נראה לי שהחזרתי לו תשובה, אולי "סבבה נדבר אח"כ".

אולי אנהי אחזור אליו ואולי לא, לא אכפת לי.

באמת שזה לא מה שחשוב לי.

אבל העובדה שזה המשיך, אפילו לרגע אחרי שהשפתיים מתנתקות, מסחררת אותי.

זה נשמע טיפשי, אבל אחרי 15 נשיקות בשנתיים (והייתי רק ב2.5 מערכות יחסים), אני ממש אבל ממש גאה בעצמי.

:)