דיברתי איתו.

אחרי ארבעה שעות של אין לי מושג מה לעשות, אלוהים אני מתה, ואהה לעזאזל הוא מתקשר.

4 שעות אחרי שאמרתי לו.

את באה אליי, טוב.

"אתה תבהל אם אני אגיד לך שיש סיכוי שיש לי משהו אלייך?"

"אהה.. לא"

"אה, טוב"

אז דיברנו, על שטויות ממש עוד חצי שעה. ואז חזרתי לזה. והוא אמר שהוא לא יודע, וצריכים לחשוב על הכל.

וזה לא נשמע טוב, אבל זה טוב. אני מניחה.

כי הוא לא אוהב אותה (אין לו רגשות לאף אחת מאיתנו).

כי הוא לא הגיב ב"איכססס!!"

כי הוא לא שלל כלום.

וכי גם היה נחמד לדבר איתו כאילו הוא סתם ידיד, שבעצם מדברים עליו.

אבל לא קרה כלום.

"אוף אתכן, שניכן. עכשיו אני לא אצליח לקום לשעת אפס מחר"

אבל יהיה בעסה אם הוא כן 'יבחר' בה. רר.

אני. יותר משוחררת. (ומודגשת! מודגשת!)

וחוץ מזה, כל הזמן התקשרו אליי באמצע. אינקה, וסנוו, וחיפ.

ואבא.

יהה, אני מקובלת.