כרגע מצאתי ספר מהילדות "שש השנים הראשונות שלי" שאמא שלי קנתה כשנולדתי, ומילאה שם כל מיני פרטים על הילדות שלי, ועל התקיימותי כתינוקת שמחה ומטומטמת.

בכל מקרה, חוץ מהדברים שכדאי לדעת, כדאי לדעת (אחותי שרה את זה כל היום. מה נסגר?) כמו העיניים האפורות שנולדתי איתם (היום חום), העובדה שהייתי חברותית ודיברתי לזרים (חיה פרועה שכמותי) ושבגיל שנה, אולי פחות, הופעתי כ'ענן שמסתיר את השמש' בהופעה בגן (אני צריכה להוסיף את זה לנאום הזכייה באוסקר שלי..) יש כמה דברים גדולים במיוחד.

דיאלוגים ביני לבין ההורים למשל.

אמא, בשירת נומי נומי: אבא הלך לעבודה..

אני, בת שנתיים-שלוש: אמא, אבא נמצא בסלון.

אמא: את מבינה, עוף בעצם פעם היה תרנגולת

אני: עכשיו זה תרנגולת שהתחפשה לבשר!!

אין, אני מלכה.

גם כתוב שנולדתי בלידה ללא בכי (מהצד שלי, כמובן. אני מניחה שהמפגרים בכו בלי סוף), ואבא אמר שלא בכיתי כי זה כבר לא אופנתי.

תמיד ידעתי..