לא היה לי דבר להציע לאיש פרט לבלבול שלי עצמי |
| 3/2003
 הסיפור שלי הוא קצת מוזר...
אני באטרף.
לא, אני לא, אבל סתם היה לי חשק להגיד כזה דבר :)
חודש חדש, שבוע חדש, תחתונים חדשות-נורא טרי ונחמד היום. צריך להיות טוב, לא? ;)
מממ... לא יודעת מאיפה להתחיל. נוסטלגיה או הווה (פשוט)? נו, נתחיל נוסטלגיה קצרצרה.
החודש הזה היה אולי החודש הכי חשוב ומשמעותי (מילים נרדפות?) שהיה לי בשנה שעברה (מרץ 2002). ובגלל הזיכרון המדהים עד כדי מוזרות שלי, אני זוכרת תאריכים מדוייקים של ארועים סתמיים וסתמיים פחות. למשל... אני זוכרת שהיום לפני... שנה, הלכתי לרופא כי לא הרגשתי טוב. אוי היה לי קטע ממש מצחיק שם.
מחר לפני שנה יצאתי לטיול שנתי של שלושה ימים. ביום חמישי הזה לפני שנה היה יום די משמעותי בשבילי. ביום שבת לפני שנה היו השערות שאני לסבית. אבל היי-כל דבר בתורו :)
אז בואו נגיד שהרבה נוסטלגיה תהיה לי בחודש הזה.
אוקיי, אירוע מצחיק אצל הרופא.
זה התחיל בחופש של חופשת פורים, לפני שנה. בעצם, זה התחיל בסוף החודש של חופשת פורים שנה שעברה. לא הרגשתי טוב (לא כזאת סצינה). יומיים נשארתי בבית שביום שישי באותו שבוע (או שאולי זה היה שבת? לא, זה היה שישי. אז זה אתמול לפני שנה. אתכם הסליחה :)).
בכל מקרה, הלכתי לרופא. עכשיו, כילדה בת 14 של-א בד-יוק מפותחת מבחינה שכלית (יש דברים שלא משתנים) הבנתי שכנראה סבלתי מאיזה וירוס מוזר כזה. הקטע שההרגשה שלי השתפרה בצורה ניכרת שלקחתי אקמול, אבל בצורה מעוררת חשד ביותר.
אז שהייתי אצל הרופא, הודעתי לו את זה. "אז את אומרת לי ש... את לא מרגישה טוב, ואז את לוקחת אקמול ו... מרגישה יותר טוב?"
"כן" עניתי בשיא הרצינות.
"כאילו, הוא מקל עלייך?" אמר וגיכך, שראה שתקעתי בו מבט ממש רציני גם החליף צחוק עם אמא שלי.
(ולמי שלא הבין, לא ידעתי שהאקמול עשה את תפקידו, והקל עליי. זה היה מצחיק פעם).
ובחזרה לעתיד, מה עובר עלינו היום?
נתחיל מההתחלה. יום שישי אחותי חגגה בת-מצווה (חודשיים באיחור) ואני צפיתי שעתיים-שלוש בשכבתהּ המשעשעת ביותר (נו, מה? וו'ניקים). ולחשוב שאלו יהיו בבצפר שנה הבאה...
היה נחמד, לא משו דורש סיפור.
עוד משהו?
כן!
יום שישי כנס ט' (אירוע שטיפת מוח של הנוער העובד שמכין אותנו לקורס מד"צים). איזה כיף! תל חי... ככה... כל הארץ.. נחמד ביותר אפילו.
בכל מקרה, אני החלטתי קבוצתית (לבד כמובן) שלכנס הזה אנחנו לא באים עם פחות מחמישה מורלים חדשים ואף יותר!
אז כל היום אני יושבת, מחפשת שירים ישראלים, מעוותת אותם עד תום ומקמטת. העיקר שהפסדתי ספורט :)
ואחרון אחרון חביב-
היום פגשתי את אתגר קרת. חזרתי לפני... שעה ככה. היה דווקא נחמד. הוא נורא נחמד. חסר ביטחון כזה, נראה קצת מסכן. נורא מעניין בצורה כלשהי (מבחינת תנועות גוף למשל). לא כמו הניסיון המזעזע שלי עם גלילה רון פדר (עמית). אלוהים, היא הרסה לי את הילדות.
אז לילה טוב (תשע?) ושיהיה לכם שבוע נהדר (ולי בעיקר).
מקווה לשמוע על מצברוח מרומם (אבל יודעת שזה לא יקרה :))
ז'ו.
(אני צריכה להתחיל למצוא עיסוקים משבע עד שמונה בערב).
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
