"..כשאני נכנס לכיתה אני מחלק את התלמידים שלי לשלוש קבוצות. לא, את יודעת מה? עזבי, ניקח את הכיתה העיונית- אני מחלק אותם לשתיים. התלמידים הרגילים, שעושים את כל המטלות ויושבים לעשות את מה שמבקשים מהם, עושים בגרויות כרגיל ומסיימים בית ספר, צבא, מקימים משפחה, משלמים מיסים וסביר להניח שלא נשמע עליהם לעולם.

ויש תלמידים אחרים, כמו לילך, כמו מיכל, כמו גברת פ' שיושבת שמה ועושה הכל כדי למשוך תשומת לב...... הם האנשים שיובילו את החברה, שיעשו שינויים, מהם אני יודע שימשיכו גם אחרי בית ספר ואני עוד אשמע מהם. בסופו של דבר החברה הישראלית מעודדת אנשים כאלו, כי אלו האנשים שמנהיגים את החברה ומפתחים אותה, ואלו דמויות שאפשר לשאוף אליהם...."