אני תוהה כמה אנשים שמכירים אותי קוראים כאן עוד לפעמים.

כמה אנשים נזכרים מידי פעם, מקבלים עדכון, מגכחים בשקט.

שלום בן שכבתי האהובה, שלום חברי לשולחן הלימודים (חבר לשולחן. זה כלכך.. תזכירו לי באיזה עשור עוד היו חברים?), שלום תלמידים בבית ספר.

שלום שלום וברכה.

כמו שאני לפעמים מחליפה מבט ושותקת.

החום הזה מחרפן לי את הפיוזים.

זו תקופה מאוד לא טובה.

*פרהסיה? פהרסיה? פסריהה? הספריה? ביי.