לא היה לי דבר להציע לאיש פרט לבלבול שלי עצמי |
| 3/2003
יומן מלחמה?
טוב נו, בואו נדבר קצת על המלחמה (כאילו יש משהו אחר לדבר עליו).
יש מלחמה. פה אולי לא, אבל בעיראק כבר הרוחות גועשות. וכשמאלנית קטנה ומזוכיסטית כמוני יש לי חשק עצום לכתוב פה את Masters Of War של בוב דילן. אולי, בסוף.
ופה? לא יודעת. בינתיים לא אבל הרוב אומרים שבערב כבר נמדוד את המסיכות ונתרגל נועם בחדר האטום. אני ונורית (המסיכה שלי. מיקי אמרה להתיידד איתן...) נסתדר מצוין (חוץ מהעובדה שאני לא נושמת בתוכה!).
ולדעתי כל העניין של המלחמה קצת מעיק. כאילו, כבנאדם פרנואידי+ אפילו לא דאגתי בחודשיים האחרונים.
כן, בהתחלה עוד היו ניצני חרדה. בדצמבר עוד חששתי להתחיל קשרי אהבה מסויימים כי ידעתי שהכל ייגמר בינואר.
אבל שהבנאדם דוחה את המלחמה עוד, ועוד ("מחר המלחמה! לא, מחרתיים. לא-עוד שלושה ימים. בעצם שבוע הבא, או עוד חודש. ואולי רק נעשה אבן-נייר-מספריים?") תשמעו-אפילו פסימים כמוני כבר מתחילים לחייך.
ועכשיו, פתאום משומקום הוא מודיע "יש לך 48 שעות לעזוב את הארץ!! 47 שעות 59 דקות ו58 שניות ליתר דיוק" זה לא קצת.. לא במקום? הוא משחק כאן עם ליבם של 7 מיליון אזרחים תמימים (ותמימים פחות), זה נורא עצוב.
אז החדר האטום כבר מוכן (ותודה להוריי הפנאטיים שהביאוני עד הלום), המסיכות אב"כ נמדדו, ואפילו יש לי מה לעשות שם בשעות הפנאי (חוברות תשבצים שאמא שלי אוגרת שם מימי הביניים ו...הגיטרה שלי! אולי אני אצא משם קצת יותר טובה, מי יודע...).
מחר נלך לבצפר (כי היום לא הלכתי), עם הקופסה החומה להחריד שלי (כמה משעשע), חשש בלב ו... אני מקווה שהרבה מזל.
וכמו שחכמים אמרו-
"עוד יבוא סדאם עלינו, עוד יבוא סדאם עלינו, עוד יבוא סדאם עלינו ועל כולם! סדאאאאםםםם עלינו ועל כל העולם".
מיכל (בינתיים נושמת וחיה ולא מורגלת באנטרופין).
וכמו שהבטחתי:
Masters of War/ Bob Dylan
Come you masters of war
You that build all the guns
You that build the death planes
You that build the big bombs
You that hide behind walls
You that hide behind desks
I just want you now
I can see through your masks
You that never done nothin'
But build to destroy
You play with my world
Like it's your little toy
You put a gun in my hand
And you hide from my eyes
And you turn and run farther
When the fast bullets fly
Like Judas of old
You lie and deceive
A world war can be won
You want me to believe
But I see through your eyes
And I see through your brain
Like I see through the water
That runs down my drain
You fasten the triggers
For the others to fire
Then you set back and watch
When the death count gets higher
You hide in your mansion
As young people's blood
Flows out of their bodies
And is buried in the mud
You've thrown the worst fear
That can ever be hurled
Fear to bring children
Into the world
For threatenin' my baby
Unborn and unnamed
You ain't worth the blood
That runs in your veins
How much do I know
To talk out of turn
You might say that I'm young
You might say I'm unlearned
But there's one thing I know
Though I'm younger than you
Even Jesus would never
Forgive what you do
Let me ask you one question
Is your money that good
Will it buy you forgiveness
Do you think that it could
I think you will find
When your death takes it toll
All the money you made
Will never buy back your soul
And I hope that you die
And your death'll come soon
I will follow your casket
On a pale afternoon
I'll watch while you're lowered
Down to your death bed
And I'll stand over your grave
Till I'm sure that you're dead.
:)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
