בכל מקרה, עשיתי אחד כזה הבוקר. אחד כזה? 20 כאלו. משפחה מורעבת.

מוזרה.

התעוררתי לקול (ראות?) פלאשים, כי אבא חשב שזה נורא מצחיק לצעוק לי לעשות פוזות תוך כדי שינה, חי חי חי חי. משהו.

ואז קמתי. מוו, אמר הפלאפון. הודעה. (הפלאפון שלי גועה שהוא מקבל הודעה. כמו כולנו)

ההופעה של הדורבנים? היום בצהריים. אין הסעות, תגיעו באחריותכם.

ממש יופי באמת.

אז יש לי זמן לעשות את העבודה בספרות ושיעורים בלשון ולסדר את החדר, ומחר לקנות מכנסיים. כי אין.

הסתכלתי במראה. אני נראית כמו פוף.

ירדתי, להכין אוכל.

אכלתי.

בא לי להקיא את כל הקלקר, בחיי.

הו, איזו סיטואציה משעשעת. להקיא, ואז יוצא קלקר.

או דג זהב. שיתחיל לשחות בתוך האסלה וימלמל 'פרידום! יהה בייבי. מה זה כאן המערבולות האלו? לונה גל?'

המשפחה רוצה ללכת לאילת בקיץ. ללכת, הגזמתי. להתגלגל.

הם מחכים לשמוע אם אני באה או לא.

אני לא חושבת. אין לי כוח.

(במקרה הזה, לאילת. אבל גם החשיבה היא לא הכי ברצון).

בא לי לכתוב. לא כתבתי כבר שבוע. שבועיים.

או לקרוא.

או לצאת מחוץ ליישוב הזה.

לסרט למשל.

ראיתי המון סרטים בימים האחרונים, אבל בבתים. זה יכול לטגן את המוח.

מעניין אם זה חמץ.

אבא אמר שיש לי דודה רחוקה, אשתו של דוד, אח שלו, נורא נחמדה. טוב.

למדה בבית ספר ספרות, יש לנו ביאליק בבית.

המשורר הלאומי. בבית שלי. מעניין אם הם האכילו אותו, הפרזיטים.

למצלמה שלי קוראים מצה. כן. כיף.

מעניין מתי אני גם אצלם בה משהו.

קודם שמו ב24 משהו של כוורת. גידי גוב שיק. יופי, התחילו להתנרמל.

ועכשיו יש סופרסטאר.

א-הו. אהו. אהו.

מוי כיף.

די, סתמי כבר. את שמנה.

שמנה.

שמנה.

שמנה.

שמנה.

את כלכך שמנה, ש.. את ממש שמנה.

פוסטי הביאה לי ספר שירים של רחל.

ששכחתי בקן.

אני טיפשה.

בכוח.

אני טיפשה ושמנה.

אני פוף, בחיי.

נו, די. אני לא שמנה.

נוח לי.

הוא לא מדבר איתי. שוב. הכלב.

שילך וידחוף לעצמו אנטיביוטיקה בתחת.

או את העכבר החדש שלו. האלחוטי.

אפילו שאני אצטרך לוותר על החוויה של למשוך אותו ממקום למקום עם התחת המהבהב שלו.

טלוויזיה יש פה. פרסומות. זאתי של המברשת שיניים.

'הנה הם באים, הסיוט הגדול ביותר של הפלאק.'

קשה לי לתאר לעצמי את אותו מר פלאק מתהפך מתוך שינה, מתעורר מבהלה ומלמל 'הו, זה רק חלום. נמאס לי מהחלומות הזוועה על מברשות שיניים'.

אני רוצה להיות בפולין.

אני שמנה.

בומבמלה עוד מעט, ואני עדיין שמנה.

לכו. תזדיינו עם חציל.

ארטישוק, אם אתם אוהבים את זה מחוספס.