מפחיד אותי הקטע הזה עם היומולדת שלי.

כל שנה לא ברור אם ההערכות הנכונה היא התרגשות, או לתת לעצמי איזו כאפת שטות כדי להבין שזה לא באמת משמעותי.

בעיקר מתגעגעת לגיל גן. שם הכל היה משמעותי וגדול וצבעוני ומרגש כלכך, וזר ועוגת יומולדת, וסרטים, וכסאות צבעוניים ומסיבות שכולם באים אליהם, ושתייה קלה וחטיפים. באמת השניה שזה נפל עלי, אבל איך עוד רגע אני בת 18? לא ברור.