אני מקווה לפחות לעולם לא לשכוח את הצהריים הקפוא הזה בעיירה הדרומית שהלכנו ארבעתינו ברחוב. קור כלבים והגשם שיורד ואני מאושרת, הרי כבר אמרתי ש18 שנה אני על כדור הארץ הזה, ומעולם לא זכור לי לקום ליום-הולדת כה גשום?

והגשם שנהיה גושי יותר ומרחף יותר ו"שלג? זה שלג?? זה שלג!!!" והאושר והקור וההתרגשות והתפוצה, ועוד כל מיני מילים גבוהות מטומטמות כאלו, והמדבר בחורף..

'נראה שאת המתנה הכי גדולה קיבלת היום מאמא אדמה...'

אז מה שזה היה רק לאיזה 5 דקות בערך.

חוץ מזה? היה גם מגניב טיכו.

"היום יום הולדת, היום יום הולדת!"

אני צוחקת. "חמוד, זה היה לפני יומיים".

שתיקה קלה ואז "לפני יומיים יום הולדת, לפני יומיים יום הולדת..."

קיצר נהניתי.