"הרגשתי אתמול לחץ חזק וקשה עד כדי בכי. כי הרגשתי: שתי דרכים עומדות לפני- לחפש את אושרי הפרטי, או להשקיע כוחות במלחמה הורסת וקשה בעד הדברים שהם טובים ונכונים בעיניי. נדמה לי שהברירה אינה בידי.טמונות בי תכונות הקובעות את דרכי, אך גם אכיר את כל הקושי והסבל הכרוכים בה. אבל היש בי כוח וכשרון להגשים את כל אשר ארצה? והאם נכון יהיה רצוני?-

אל, אם נתת אש בליבי, תן שאוכל לשרוף את הראוי להשרף בביתי, בבית ישראל. ואם נתת לי עין לראות, אם נתת לי אוזן לשמוע, תן גם כוח בידי להצליף, ללטף, להרים.  ותן שמילים אלו לא תהיינה מליצות בלבד, אלא תעודה לחיי"