"גרייס" מסנן מבין נשיקה אחת לאחרת. "אני אוהב אותך"

"מה?" משתחררת מהנשיקה שלו, קצת מופתעת מהעיתוי והזמן. חושבת, וחוזרת למצב הקודם.

"לא, אתה לא"

"כן, אני כן."

 

 

 

"אני לא חושבת שמה שיש לי אליך זו אהבה. אלו בהחלט רגשות, וזה מתפתח בכיוון. אבל לא אהבה."

 

 

 

"זה בסדר?"

"אני קבעתי את החוקים?"

"מבחינתך"

"אם את אומרת"

 

 

 

 

"יש לי שאלה אליך"

"כן"

"רוצה להיות חבר שלי?"

"מההה?!"

"רוצה להיות חבר שלי?"

"את מציעה לי חברות?!" צוחק. "אף פעם לא הציעו לי חברות!"

"תמיד יש פעם ראשונה. גם אם היא בי"ב"

 

 

 

"זו גרייס" מציג אותי בפני איזה חבר לא מוכר, ואולי כן. "חברה שלי"

 

 

 

אה,

יש לי חבר.

 

[עוד על היום המטורף הזה שלי, בפוסט הבא. בינתיים, לישון. השעתיים שלפני המתכונת בהחלט לא מספיקות, ואני לא חושבת שהחמש העתידיות יעזרו. חופש נהדר בהחלט]