'אל תטוסי רחוק מידי אין גבול בשמיים'

'הו שלום מר ריגוש. ועל האדמה יש גבול? (חוץ מהרגלים שאנחנו שמים לעצמנו והגרביטציה). ומה רע בפריצת גבולות?'

'רואה ידעתי כבר הלכת רחוק, אולי מידי'

'אגב פריצת גבולות היא לא פריצת גבולות עד שהיא לא מפריעה למישהו אחר..'

'התמסטלת לחלוטין מהפחדים של עצמך. לאן אתה חושב שאני הולכת? ולאיפה אתה?'

'כן יכול להיות בטוח שאני לא אמיץ בכל מקרה התגעגעתי להתכתבות הזאת, מסתבר שלא קל להשיג אותה..'

'ואני לסימני פיסוק. נמאס לי מהמילים הסתומות שלך ומזה שאתה מפחד ממני, לא עברנו את השלב?'  

'רגע, מה אתה מנסה להגיד בזה?'

'שאם היו עוד הרבה פחדנים/פסיכים כמוני כנראה שהיית סופרת מעולה'

'אני יודעת לספור טוב, זה לא הפסיכים זו עצלנות'

'זה סלקום או שהצלחתי לשעמם אותך כלכך מהר?'

'צומת שוקת. עדר כבשים שהולך אחרי אדם שמדבר בפלאפון. אחח, המודרניזציה'

'שלב באיזה היררכיה? נראה לי שגם את קצת פחדנית..'

'אני? כן, אבל מתמודדת עם זה ומנסה.. לפרוץ את זה? ולא רק בהודעות טקסט. ונמאס לי מהסוג תקשורת הזאת שהוא היחיד שמתקיים ביננו'

'יש לנו מה להלבין? חוץ מפנים מול פנים, אולי הודעות טקסט בכלל עוזרות להתגבר על הפחד?'

'זה כבר משהו אחר, אני ממש נהנה להתכתב איתך אגב, ולא בכלל השחצנות בשקל שלך, איפה את עכשיו?'

''אמא שלך. עכשיו מדבר.. מתי אתה בא לבקר?'

'ידעתי שנפגעת, עם כל הכבשים? את חוזרת בסופש הזה?'

'האמת שנרדמתי... הייתי עכשיו בבית'

'את בבית? טוב, אני בבית, אם את חוזרת בסופש הזה בטוח נתראה יום שישי בבוקר, אם לא יכול להיות שאני אקפוץ לבקר יש גם יומולדת ואני עובד בחמישי..'

'עכשיו אני במתח..'

'הייתי בסופ"ש האחרון בבית.. אין לי את הקוארדינציה לכתוב וללכת בו זמנית'

'אז נדבר, אם עדיין יש לך חשק ולמרות שאני פחדן..'

'אגב, אני מופיע בתמונת מחזור!'

'סחטיין. כן, אני רוצה שנדבר. אבל במציאות. אתה בא לדרום מתישהו?'

'לא שזכור לי..'