מעניין איך היה אם הייתי בכלל נולדת בתקופה אחרת. היום בשירותים בביתי הצצתי במראה- קוקו מפורק עם קצוות שיער עבה שיצאה מהצד והפנים התמהוניות-כמהות שלי הזכירו לי איזה געגוע לא ממשי למאה אחרת. נגיד התקופה שבה בנות לבשו שמלות נפוחות ומחוכים צרים, שיערן בתסרוקות מסוגננות וכל אורח חייהן כזה מלכותי והדוק. מבינים מה אני אומרת?

למה לא? אין לי שפתיים עבות כאלו, אבל איכשהו יכולתי לראות את הפרצוף המחודד שלי בתור איזושהי נסיכה מארץ אחרת. אולי אפילו כזאת שאבירים מדברים עליה. מעניין מה הייתי חושבת על דברים כאלה של שויון. מעניין אם היתה לי דיעה.

או אחרת. שנות ה90 עם הגראנג' ופוזת ה'לא באמת אכפת לי' היו מתאימות לי יופי, לפחות לצד המיוסר שבי. שביל בצד, ג'ינסים קרועים (וגבוהים?), אודם אדום.. אני הכי דור הX, לפעמים הרגשתי שריד אחרון שלו בכל מיני שיעורים בכיתה, שאיכשהו כולם השלימו עם כל הניכור הנוראי הזה ורק מעלי זה פסח. רק העובדה שאני חנונית פחדנית שלא מעשנת בכלל.. סתם, האמת שאני ממש לא כזו מבחינה צורנית, אבל יש בי הזדהות עמוקה עם העשור הזה. קשה לי להסביר. בטח כזו שמתבגרת להיות יאפית מסריחה עם שיער מדורג ומשקפיים, כזו שבשיעורים באוניברסיטה קצת שוקעת במחשבות עם קצה של עט בפה ומחשבות שממש בנושא, אבל לכיוון אחר.

(איזה חמודה אני שאני חושבת מחשבות כאלו ואני עוד רגע חיילת. מכירים את זה שממש מתלהבים מדברים טיפשיים שטחיים כאלו? בכלל טינאייג'ריות זה משהו שלא כלכך יצא לי לחוות ברצף בזמן התיכון, אז קצת מותר לי עכשיו)

וואו, איזה מוזר שאני מתגייסת

בפעם הראשונה זה היה בגן ציבורי ביישוב. אני התביישתי והובכתי ונלחצתי עד עמקי נשמתי עד שהוא רכן אליי.

בפעם השניה זה היה ליד המחשב.

בפעם השלישית בחדר שלה.

בפעם הרביעית ברחוב קצת לפני שהגענו למישהו אחר. הוא חיבק אותי מאחורה, ואני הסתובבתי אליו.

בפעם החמישית באוטו שלו.

בפעם השישית באמצע הסלון.

בפעם השביעית באיזה מועדון ליד הבר.

בפעם השמינית באיזה מועדון ליד הכסאות שבצד.

בפעם התשיעית סתם באמצע איזה מועדון.

בפעם העשירית במיטה בחדר שלה, ברגע שהיא עזבה את החדר והשאירה את שנינו לבד.

בפעם האחת עשרה שוב באיזה מועדון.

בפעם השתיים עשרה בגג של עזריאלי. אני חושבת שאני יזמתי, למרות שהייתי נורא נבוכה.

בפעם השלוש עשרה בכביש בפאתי היישוב שמוביל לבית קברות.

בפעם הארבע עשרה שוב במועדון (פעם אחרונה, אני נשבעת! אבל הפעם הוא היה חתיך)

בפעם החמש עשרה על המיטה בחדר של מישהו אחר, שבכלל ישן עם עוד מישהי על הרצפה.

בפעם השש-עשרה על המיטה ליחיד בחדר הישן שלו. אחרי שיחה מביכה של שעה, אמרתי לו שיש לי ריח טוב ושינסה. הוא הריח את היד שלי ונישק אותי. זו היתה הפעם הכי חמודה והכי.. קסומה.

בפעם השבע-עשרה זה היה במיטה שלו. ממש נעלבתי ואני מניחה שזו היתה הדרך שלו לסתום לי את הפה.

בפעם השמונה עשרה ישבנו אחד מול השני על המיטה אצלו, התחיל אור בחוץ והיה נורא מביך. אני גם ממש מצטערת שזה קרה (כמו חצי מהרשימה הזאת, ולא כמו חצי מהרשימה הזאת. קשה לי להסביר)

וזהו. חבל שאי אפשר למחוק דברים, למרות שאת רובם אני לא זוכרת, שזו גם חצי נחמה.