הרבה פחות מלנכולי מהחרציות באפור, אבל עדיין לא שמח וקופצני כמו טל מוסרי (עיצוב שעשיתי אתמול, כתום במיוחד, נורא במיוחד, וקצת שיגע אותי אפילו בטיוטאות).
העין למעלה שייכת לחניך שלי, ילד מקסים. (ואלים, עם פיוז קצר במיוחד, וצורך מטורף לתשומת לב, בכל דרך, במיוחד במכות. אבל באמת, ילד מקסים)
לי אישית הSepia מציק קצת עם השחור-לבן-אפור-ורוד, אולי אני אשנה את זה לשחור לבן גמכן, אבל זה מוריד מהערך של התמונה. נראה כבר.
החודשים בין מאי ליולי כבר בעיצוב הזה, מה שלפני אני עוד צריכה לערוך אבל זה עושה לי קצת בעיות.
עוד בעיות יש בקטעים הלבנים (קצת בעיה לראות לבן על לבן), ודיאלוגים (יש כמה צבעים ששוב, לא רואים על לבן, או קשה מאוד לראות), אבל גם זה יתוקן בהמשך (או שלא, תסבלו, למי אכפת).
יום טוב.
הלכתי להתקלח, צריך גם את זה מידי פעם.
(יכול להיות שהתמונה בכותרת תשתנה, יכול להיות שלא, יכול להיות שאפילו הכתום יבוא לבקר. נראה. תלוי במצברוח שלי)
[ירדתי קילו]