| 6/2003
 יוני.
[ירמי קפלן- הדפוק הזה]
יוני. פאקינג יוני.
רואים את הסוף, מרגישים אותו, אפילו מריחים אותו טוב מאוד.
זה קצת מפחיד, מוזר כזה. כי אחרי כל סוף יש התחלה חדשה, מפחידה לא פחות. תמיד.
חוץ מבמוות, וגם זה לא מוכח.
היום מתחילים את יוני, יעני-20 יום לסוף שנה. ויש את שבועות (ש נ ט י פ י), וטיולים שנתיים, וסתם שיעורים של 'טוב, גמרנו את החומר-שיעור חופשי!'.
זהו, נגמר.
ואז מה?
קורס מד"צים, הדרכה (בעזרת השם), כיתה י', מגנים בגרויות בלאגנים ופתאום-היי גמרנו את הבצפר, התגייסנו, התחתנו, ובלי לשים לב אני נקבה רופסת בת 40+ עם חמור קטן ושובינסט ו3 פרזיטים ששונאים אותך?
די, נמאס. אני לא מוכנה בנרות לשטויות האלו. לעזאזל.
וזה מזכיר לי את שני הפחדים הגדולים שלי- מוות והזדקנות. כל כך מטומטם שזה טיפה כואב.
עם השקפת עולם כזאת שהחיים נגמרים בגיל 17 ואני פאקינג לא רוצה למות-אני לא מבינה איך לא השתגעתי עד עכשיו.
אני מכור, אני גמור
אבל רואה נכון
הדפוק הזה עושה לך טוב.
ירמי, זה קיצור של ירמיהו? שיהיה.
זה גם נורא נחמד, יוני. זה קצת להתחיל את הסוף.
והנה, דף חדש, ונקי, ונחמד-וביי ביי ל12 עמודים שהיו לי בחודש הקודם (שיא: 12 דפים. 6 ושליש דפים מעל לממוצע הכללי של הדפים).
אז חודש חדש, של סוף, שאני מנסה לעשות את כל הדברים שרציתי לעשות השנה, וכמעט אף אחד מהם לא הצלחתי, לעזאזל.
היום מישו פלט משו על זה שהיום ה1.6, ונורא נבהלתי-כי היה לי מבחן במתמטיקה היום. ואז נזכרתי-כן, יש לי.
וזה חתיכת מבחן כי:
אם אני לא מקבלת בו ציון טוב, אין יל 85 בתעודה.
אין לי 85 בתעודה, אין מצב שאני הולכת לחמש יחידות.
אין חמש יחידות, פחות נקודות שנותנים באוניברסיטה.
פחות סיכויים להתקבל, פחות תארים, פחות סיכויים למצוא מקום עבודה טוב, פחות איכות חיים.
כן, אני פאראנואידית. ולא, לא אכפת לי מזה עד כדי כך, אני סתם חיה בצל האיום של ההורים שלי שאם אני לא הולכת לחמש יחידות-הם מעיפים אותי מהבית.
וכן, הם יכולים לעשות את זה.
אה כן, המבחן.
היה... אממ... קשה, אני מניחה. זה לא בדיוק עזר שלפניו חברה שלי ספרה לי שיש לה בנדוד בן חמש שיודע כמה זה 4 בחזקת 4.
ישבתי שעה (מתוך שעה וחצי), בוהה בטופס, שברשותי רק 30 נקודות מתוך ה100.
לאט לאט עשיתי פה ושם.
עשיתי את השאלה הראשונה, פונקציות משהו. ממנה אני לא אקבל את ה30 נקודות אם בכלל, ואני אפילו חושבת שטעיתי. לעזאזל.
אבל, הצלחתי את השאר בסופו של דבר. אני חושבת.
אני חייבת להצליח בזה.
Wish Me luck.
עננה.
נ.ב.- היה לי ממש חשק לכתוב פוסט שלם על 'איך היה בכנס' אבל עכשיו זה נראה יותר מידי. נראה, אולי אני אכתוב.
היה ממש כיף.
באמת :)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
