מה שחשבתי לפני הגיוס:

"את מתרגשת?"

"לא ממש האמת. כאילו, לפני יומיים ראיתי חיילת הולכת ברכבת ופתאום זה הכה בי ממש: הו מיי גאד, זה מה שאני הולכת להיות ביום ראשון? אני לא רוצה להתגייס! אני לא רוצה להיות חיילת! אני לא רוצה ללבוש מדים למשך איזה שנתיים! ואני מפחדת מזה, אבל אני מבינה שאין מה לעשות, כולם עושים את זה, כולם מתרגלים בסוף, רק ההתחלה קצת כואבת. כמו לקפוץ למים. כמו להזדיין בפעם הראשונה, אני מניחה"

מה שחשבתי עד שלבשתי מדים:

יו, שרשרת חיול זה מגניב! המכונה של הרנטגן מגניבה! שמתם לב שמרחו אותנו על דף קודם? איזה סתומה אני, היא באה לדקור אותי והזזתי את היד אינסטקטיבית. ואז היא באה שוב ושוב זה קרה. אבל היה בסדר בסוף. החיסונים לא כאבו כמעט בכלל. המח עצם כן, למרות שהיא עשתה לי עם פרפר. איזה מכוערת יצאתי בחוגר, ידעתי שאסור לי לחייך.  לא נורא, יהיה בסדר.

דברים שחשבתי בתור חיילת אמיתית:

מדים זה לא סקסי. מדי א' זה מסריח (או: אתה מסריח בתור מדי א'). מעניין איך יהיה עם ב'.

צריך לזכור: איפה אני שמה את הדיסקית. למצוא שפצור לפני שהדיסקית תהרוג אותי. למצוא נעלי ספורט.

לישון עם חזייה או משהו דמוי, כי שמקפיצים אותך ממש בבוקר, אז זה לא נעים להיות בלי.

להתקלח יותר מהר. לחשוב מה אני עושה עם השיער.

לא לשכוח, שגם אם בראש הקצת מורגל שלי זה מרגיש מחנה (המפקד הוא לא סגן) או גיבוש או גדנע, ולפעמים אני תוהה מתי זה ייגמר אני גם צריכה להזכיר לעצמי: זה הדבר האמיתי, זה לא ייגמר. לפחות לא עד 2009. לעשות דברים הרבה הרבה הרבה יותר מהר. רק לא להיות עול, זה יכול להיות קשה קצת בחברת בנות שאני לא מכירה. לסדר את המדים, אני באמת נראית נורא בהם (כזאת גברית! אלוהים. מעניין אם בקרקל זה היה נראה עלי גם כלכך נורא, למרות שיש לי הרגשה שלא. מעניין מה אני צריכה לעשות כדי לשפר אותם. איך זה שיש בנות שנראות כלכך טוב במדים- שמנות ורזות, כוסיות וכאלה עם תחת עצום, ורק עלי זה פשוט לא יושב טוב? פשוט יושב רע? מה אני צריכה להצר? הייתי צריכה לקחת מידה יותר קטנה? האם אי פעם זה יראה אחרת?! אלוהים, תגיד לי שלא ככה אני אראה עד סוף השירות..)

 מתי כל הסיפור הזה ייגמר כבר, אוף לא בא לי לחזור והרגע יצאתי.. פשוט מרגיש לי מטופש. וברביעי אני שוב בבית, אז אני סתם בכיינית. כמעט את כולם אני מכירה, אני לא רצה לאט מידי, אני מתפקדת בסדר, קצת מפוזרת, קורה. מעניין אם אני אתרגל. מעניין אם בסוף יהיה לי טוב. ואיך יהיה בגדנ"ע.

על סליחות, אחרכך.

וואו, באמת שהמדים נראים עלי נורא.