אתם יודעים מתי ממש צובט לי כשאני לא נמצאת (ולא נראה לי שאני גם אמצא בקרוב) בזוגיות? זה דברים קטנים כלכך.

כמו בטירונות ועכשיו גם בקורס שהייתי חוזרת הביתה עם כלכך הרבה סימנים כחולים על הגוף, ולפעמים הייתי מגלה אותם פתאום בשירותים או במקלחת, ואז הייתי מתעצבת קצת שלא יהיה אף אחד כלכך שיגלה אותם גם.

מבינים?

זה כמו פעם, בתקופה שהפצע הנוראי שהיה לי בבטן (האלרגיה לחגורה. מי שיזכור את שמו יקבל נקודה, וח"ח בפוסט הבא) התפרץ שוב וכל הגוף התגרד לתוכו וכאב לי נורא, ואני זוכרת שביקשתי מדור שבפעם הבאה שנפגש, אם הוא יוכל לתת לי שם נשיקה. ולא במובן האירוטי או משהו, הוא פשוט אחד האנשים היחידים שיכולתי לבקש מהם דבר כזה, כלכך קרוב. אתם מבינים? אם הוא לא ייגעל או משהו. אז ככה.

הבנתם?

המלצה לסופשבוע: (כי די, אני חייבת כבר לישון) הטור של רענן שקד ב7 ימים. אולי אני אעתיק אותו או אקשר אותו לכאן אחרכך. הבחור הזה הוא אדיר- למרות שהעבודה שלו זה לדבר על שטויות, הוא מצליח למרות הכל לכתוב כלכך לעניין.

זהו, החלטתי. מחר אני אלך לצלם.