אחרי חלום זוועתי בלילה שחלמית שקיבלתי 67 בהיסטוריה והאשמתי בערך חצי עולם בציון הזה, קמתי  (ב11, כבוד) והחלטתי 'די לבורות! היום אני אשיג את הציונים שלי'.

אז מה עשיתי? ניסיתי להשיג את המזכירות חצי שעה, את הגזברות, כולם אמרו לי לבוא לבצפר לקחת את הציונים.

ארזתי אבא (עם מכונית), ובנסיעה קצרה (כן, לא, רגע. אין לי מה לכתוב בסוגריים אבל התחשק לי, לכו תאכלו בננות) נסעתי לבצפר, צפיתי בשינויים (שוב בניין חדש?!), בכל הזייניקים לעתיד (=יום רביעי) שכנראה חזרו מפגישה עם המחנכים וקצת מפחדים, הפסלים, הצוות בצפר שנורא שלו ורגוע שאין לו תלמידים בין הרגליים (דבר מאוד שרירותי אחרי מה שקרה עם אחד המורים לספורט ואיזה טטניקית לפני כמה שנים), והשגתי את הקוד שלי, ואחרי כמה שאלות שגרתיות ("איך קוראים לחית מחמד שלך מצד אמא?") קיבלתי סוף סוף את הציונים הארורים.

92 בלשון.

95 בהיסטוריה.

מי מלכה, מי?! אפילו המזכירה אמרה לי כל הכבוד! כמה נחמד, כמה יוסי.

:]]

(ויחד עם הציוני הגשה זה משתקלל ל96 בלשון, ו94.5 בהיסטוריה, שזה 95 כי הם מעגלים וזה)

נהדר, לא?

חם על הירח. סתם, בלי הקשר, רציתי להגיד את זה. חברה שלי חשבה שנים שכברי סחרוף אומר 'חם על הירח' זה בא באותה הקבלה כמו שמחצית מבני ישראל 'חמים' על אגם רוטרברג, אם ככה השם משפחה הולך. כן, חם על הירח, חם מאוד, ברוך, הסוטה הקטן הזה.