היום נפגשנו פעם ראשונה לאור יום. ועוד בים. והיה כלכך כיף לרבוץ כמו שני לוויתנים עמוק בתוך החול, טומנים אפים אחד בשני, מסתכלים אחד לשני בעיניים צוחקות, לא לפחד לגעת ולהתקרב גם שמזיעים ומסריחים. או להכנס לתוך המים, יד ביד, ולהתחבק בתוך המים, ולחשוב: היי, אנחנו מאותם הזוגות האלו שבים. שזו מחשבה מאוד הגיונית ומציאותית והיא קורית, פעם ראשונה שהיא קורית ליבעצם. יש מילה כזאת קורית?

(או שעוןמעורר ולקום בבוקר ולרגע לא להבין איפה אני ומה עשיתי, כמו שתמיד וקרה כשקמים במיטה שלא שלך, שבהתחלה אתה קם ורואה את החדר שלך שלאטלאט משנה צורה וצבע למקום שנמצאים בו. מכירים? אז לקום בבוקר ולהבין היכן קמתי, לראות אותו בצד השני של המיטה ולחבק אותו מאחורה, ולהעביר ככה את הכמה דקות עד שהוא יצלצל שוב. ותכלס, בוא נהיה כנים: לישון אצל בחור, שהדגש הוא השינה, זה מעשה של זוגיות, אם נרצה לדבר על זה ואם לא. וכן, כרגע נוח לי לא לדבר על זה)

למרות שלקראת הסוף סיבכנו, לא אכפת לי ואני קצת מוחקת את זה בראש. ישנתי שעתיים בלילה, הלכתי את תל אביב לאורכה ובחזרה, נשרפתי ויובשתי והותשתי ואכלתי והתחבקתי והתנשקתי ודיברתי וצחקתי, והרי גם ידוע שים זה דבר מעייף.

היה לי יום נהדר.