אם אני עוברת על רשימת "פיגועי התאבדות בישראל" ומסמנת אצלי בראש איפה הייתי ואיפה לא.

אני תוהה איך שרדנו, פיזית ומנטלית, את אינפאדת אל אקצה.

ועוד ידיעה שנזכרתי בה זה עתה: מפקד הבסיס שלי התקשר אליי השבוע כדי לשאול אותי ולבקש ממני באופן אישי לשקול מחדש את היציאה לקצונה. הם ממש רוצים.

(ולכל מי שתוהה: זה חיל חינוך, והוא כולה רב סרן. למרות שאני מתה עליו ויום אחד אני אתחתן איתו, באמת)

שוב זה?! אוף, מה עושים? חשבתי שהם עזבו אותי כבר כי התלבטתי עד אינסוף והם אמרו שאין טעם אם אני לא בטוחה, למה לתת לזה עוד פעם לבעבע? יא-אללה.

ועל חסיכה במים:

ב10 שניות שהברז פתוח בהם, הוא מוציא לאוויר העולם חצי ליטר מים. אם מילאתם פעם בקבוק קטן מתחת לברז כזה אז לדעתי הוא מתמלא בהרבה פחות, אז בפעם הבאה שאתם מצחצחים שיניים תסגרו את הברז בין ההרטבות.