זה היה צריך לקרות מזמן. לא יודעת עדיין מה ההשלכות של זה ובאיזה רמה בדיוק.

בכיתי הרבה. וגם הרגשתי טוב. באמת הייתי צריכה לעשות את זה מזמן, כבר יותר משנה זה על הלשון. האם אני שלמה? לא יודעת. לא תמיד אתה עושה בחיים דברים שאתה שלם איתם. ואולי זה גם טעות וזה בסדר. פשוט לא יכולתי יותר להיות שם, חלק מזה, מהמערכות יחסים האלו.. באמת. לא היה בריא לי.

(ואיך זה הגיוני שזה המקום היחיד בחיים שאני עדיין בוכה בו?)

(ואולי בשוונג של הלעשות את מה שטוב לי אני גם אעזוב את הבית ואת אסף ואולי גם את החיים בכללם?)

בכלל לא כזה טוב לי לאחרונה כמו הפנינים שאני שולה לכאן מידי פעם.