לסדר את החדר, די כבר

להוציא דברים מכביסה

להכניס דברים לכביסה (ודאמן, אישה, שימי מרכך כביסה! סתם, אמא, אני אוהבת אותך)

לזרוק את כל הפאקינג דברים שאני לא צריכה

להביא לאבא את הפלאייר על רבין כדי שיצלם

לכתוב משהו יותר אישי על רבין

לכתוב משהו יותר אישי

לכתוב. את מאבדת את זה

לטייל עם הכלב יותר

ללכת לחדר כושר יותר (אבל לא לקרוע את עצמך כמו היום, כמעט הקאת שם)

לסדר תפריט קבוע, או משהו

למצוא מה עושים לבטן, בעיקר לצדדים (היא פחות או יותר נהיתה עוד סבירה מקדימה)

לסדר את הפנים שלך, זה נראה כאילו משאית תופת עברה עליהם

להכין דברים לאנשים

לשמוע יותר מאיר אריאל, זה עושה כיף

לקרוא. עכשיו שגמרת עם מבחנים עד עוד שבועיים יש לך זמן אז

תסיימי את המקרה על הכלב. אז מה שזה באנגלית ואת לא מבינה שום דבר.

ואת תעתועים.

ותחזירי לכל מי שאת צריכה להחזיר להם דברים את הדברים שלהם. סוויטשירט לשימרית וכאלה.

ותתקשרי לחניכים שלך. טוב, אין לך, תקשרי לסתם ילדים ותשכנעי אותם להיות חניכים שלך.

ותפסיקי לחפש מעמדות

ותפסיקי לפחד

ותפסיקי לנתח משמעויות.

אם תתן למישהו דג, יהיה לו דג. לא סתם את נלחמת על זכויות יוצרים.

ותצרבי את התמונות כבר, את לא רוצה שיקרה נגיד, איזה אסון, והכל ימחק טפו-טפו-טפו.

תאכלי כשאת רעבה, לא כי משעמם.

תחייכי.

אל תעשי גבות יותר מידי.

תהיי נחמדה יותר אל אנשים.

גם המשפחה שלך נקראית אנשים, למרות שהם לא מתנהגים ככה.

תסתכלי בעיניים. אין לך ממה לפחד, להרתע.

קחי הכל ברוח טובה.

תהיי במחשב פחות, בחדר יותר, בחוץ אבל הכי.

בקן, באחו. מזמן לא ביקרת שם.

תצחקי הרבה, ולא על אנשים. אל תהיי ממורמרת, זה לא בריא.

תקראי ספרות, תצטטי ספרות, וגם תנ"ך זה נחמד.

תלמדי למבחנים כשצריך, אל תזלזלי. מספיק קיבלת נכשל אחד, תנסי לא להפוך את זה לאוסף.

תתייחסי למורות בכבוד, אפילו שלא תמיד מגיע להם.

תהיי פעילה בשיעור בצורה מסוימת. כל שיעור, יש לו את הדרך להיות בו.

תקשיבי בכיתה במתמטיקה, אל תנסי לעשות הכל לבד וכמה שיותר מהר, זו לא תחרות, זה סתם מחפף. בהיסטוריה תקשיבי, תהיי פעילה. זה מעניין, למרות שהמורה לא. בספרות תכתבי כל מה שהיא אומרת, שני השיעורים. באנגלית תנסי. ספורט תכנסי, תשתתפי, אל תהיי אנטי. תגידי את הדיעות שלך, אבל לא יותר מידי. במידה. תשתתפי בתנ"ך, זה מעניין אותך וגם המורה, כמה שזה שנוי במחלוקת.

וול, ובסוציולוגיה.. תנסי. למרות שהכל כזה זוועתי.

תהיי נחמדה לאחים שלך, אל תהיי זועפת, לאף אחד, גם לא לדביל הזה בכיתה שלך שמידי פעם מצביע עלייך ומצחקק וכשאת מרימה אליו גבה הוא עושה "יוו, נראה לי שהיא מסתכלת".

תנסי להביע את עצמך, גם אם הדבר דורש השקעה כספית מסוימת, תארגני את המחברות והחומר שלמדת בחודשיים האחרונים, בערך. אוטוטו בגרויות.

תאכלי בבוקר, תשני בלילה, תנסי לעשות כמה שיותר בלילה לפני כדי שההתעוררות וכל התהליך מהרגע שאת קמה מהמיטה ועד ההסעה לא יגבול ב"שיט, שוב איחרתי?".

תהני קצת מהבוקר שלך.

אל תגרדי, אל תשנאי, אל תחנקי. תחמיאי, תטשטשי איפה שצריך, תאהבי. גם אם זה בקווים הקטנים ביותר.

תקני דברים מהכסף שלך, לא מהלוואות.

תחזירי חובות.

תרשמי דברים ביומן, תארגני הכל.

אל תתלי את הבטחון שלך באחרים, אבל תזכרי שאת לא במרכז העולם. תוותרי על אינטרסים בשביל אנשים, זה כלכך עוזר.

תראי לאנשים שאת חושבת עליהם.

תחליפי מצעים מידי פעם, תורידי כביסה, מדיח, לזרוק משהו לפח, תראי נוכחות בבית.

תכיני שיעורים, תהיי בתנועה.

תבדקי מה את רוצה ליומולדת, כי הולכים לשאול אותך ויצטרכו תשובה, למרות שהם יקנו לך גומיות לשיער בסוף, אז מה.

לזכור ימי הולדת זה לא הפואנטה, גם תראי להם שאת זוכרת. טלפון, חיבוק, מזל טוב?..

אל תאבדי חברים ישנים, אבל אל תתלי בהם. תמצאי חדשים.

אל תתלי באנשים, כשקשה לך? תכתבי. יש לך דימיון, תנתבי את הקשיים דרכו. יצא נחמד.

כששגרה לך תשני, כשטוב לך תעשי טוב לאחרים, וכשרע לך תשמרי על פרופיל נמוך.

נסי לא לפחד מאנשים ולברוח לספר, לבהות בנקודה מסוימת. תגידי לאנשים שאת מכירה שלום.

תראי סרטים שאת רוצה לראות וספרים שאת רוצה לקרוא.

ותחליטי מאיפה את נוסעת לפולין, ותתארגני לטיול שנתי. פיזית ונפשית.

ותורידי קצת במשקל, סתם בשביל להעלות את המוטיבציה, ותקבלי מחמאה אחת, ותתני עוד 10. אני סופרת.

זהו, יש לך שבועיים לעשות את הכל. שבועיים, זוז.

כן, המפקדת, שבועיים.

:]]