"מה קורה?"

"בסדר"

"כן?"

"כאילו, אתה יודע, ככה ככה. השבוע היה יותר טוב. כאילו, יותר טוב.. אם השבועות האחרונים היו מפרקים לגמרי, השבוע קצת יותר דברים הסתדרו בפנים"

הרבה אנשים אכזבו אותי ממש השבוע, אבל בדיעבד כשאני חושבת על זה גם הרבה.. לא. למה אכזבה זו מילה כזאת קשה רגשית ומחשבתית, אבל אין שום מילה למצב בו הם מתעלים על עצמם וגורמים לך ממש להעריך אדם? ולא בהכרח זה 'להפתיע'.

פעם מאיר שלו כתב על זה שבאסקימוסית יש יותר מ10 (אולי אפילו 30, אני כבר לא זוכרת) מילים שונות שמתארות את המילה קרח, בעיקר כי באסקימוסיה (.) יש הרבה שלג ושפב זה דבר שמשקף תרבות. וכמה מילים יש בשפה העברית שמתארות אדם מטומטם? (ואז הוא פרש לאורך עמוד שלם את רובם בערך, וזה הרבה מילים! אחד הטורים הטובים שלו אגב, כדאי להשיג..) וע"ע 1984, שפה גם מגדילה לנו את התודעה, ואולי אם היתה מילה כזאת עם אותו מטען רגשי אולי היה סיכוי שהיינו מתפעלים מאנשים ומהחברה כל היום ופחות עסוקים בלהתאכזב מהממשלה, צבא, משטרה אמהות וכו'. תחשבו על זה.

אבל בלי קשר- הרבה אנשים אכזבו אותי השבוע, וזה מפיל אותי לקרשים, באמת. אבל אסור להשבר, כמו שאמרה לי אורית השבוע "אל תתני להם להקטין אותך ככה! זו לא מיכל שאני מכירה!"

ואני פתאום- אה, אנשים מכירים אותי אחרת? יכול להיות שיש תקווה?

ואולי זה זמן טוב להחזיר את "נופל וקם" פה לצד. או לצד יותר קרוב בחיים. זה בדיוק התקופה..

מעניין איך יהיה שבוע הבא.