(הכותרת הכי סטלנית עד כה)
חלאס לנסוע לראיונות עבודה עד לתל אביב ולא להתקבל! עולה לי כסף נסיעות, רבאק.
ובכלל כל הראיונות הפלצניים האלו. בא לי להגיד פשוט: אני יכולה להיות הדבר הכי טוב שיקרה לכם. או הכי גרוע. או סתם אתנחתא קומית אם זה לא יצליח. סתם אני לא אהיה. בואו נסכם את זה שם, בסדר?
אגב נסיעות, למה מה קרה. בחיפה גיליתי כרטיס מעבר מהו, ומאז אני לא מבינה איך זה לא קיים בכל עיר. למה תל אביב סוחטת את רב-קוי עד הטיפה האחרונה (היום זה בהחלט קרה).
ובכלל הנסיעות התייקרו. כשהתגייסתי נסיעה מנתניה לתל אביב עלתה 12 שקל, 6 בשעות היום. אז נכון, באמת שירתתי חצי שנה יותר ממה שהייתי אמורה, אבל זה עדיין לא תירוץ להעלות את המחירים ל14.5 שקלים? ולבטל את החצי מחיר שבוע לפני שאני משתחררת??
ועוד עובדה מעניינת לנופשי הקבע בכביש החוף. נסיעת רכבת כאמור עולה 14.5 שקלים. נסיעה באוטובוס עולה 16.7 שקלים, בניגוד לכל חוקי התחבורה.
ממתי רכבת זולה יותר? כל הגלאמר באוטובוסים זה שהם זולים ועממיים (זו אגב הסיבה היחידה שאנשים קונים בFOX).
והיום גיליתי שהכי משתלם לנסוע במונית שירות: 12 שקל, 20 דקות (ככה זה שהנהג נוסע על 200 קמ"ש), ולא צריך להספיק לכלום, יש כל הזמן.
(שימו לב, זה לא פרסום סמוי. אף חברת מוניות שירות לא שילמה לי כדי לרשום את זה. ואם אתם לא מאמינים תזכרו שהמקום הזה לא באמת פופולרי ולכן אין להם אינטרס. אז בעצם למי אני מדברת?)
וגם לגדל ציפורניים. מה הקטע? איך אף אחת לא סיפרה לי על זה כלום בחיי הנכססים האלו? תמיד הייתי בטוחה שביני לבין ציפורניים ארוכות ויפות עומדות רק השיניים הלחוצות שלי, ועכשיו גיליתי שהדרך לא קלה בכלל.
אף אחד לא סיפרה לי על הלכלוך השחור שתמיד תמיד תמיד נכנס מתחת לציפורניים. בתקופה הקצוצה שלי זה היה קורה אולי אחרי כמה ימים של טיול ונעלם במקלחת, עכשיו זה תמיד שם. וגם נורא קשה להוציא אותה, אני רק מרגישה שאני מזיזה את הלכלוך מצד לצד.
"מה, זה הכי כיף להוציא". אוי סתמו. זה מכוער, ויש לי אצבעות הומלס.
זה דווקא הולם מאוד את האצבעות הגרומות שלי, הכתר הלבן הזה בסוף (זה פעם ראשונה שאני מגדלת מימי), אבל אני באמת חושבת שבקרוב אשים לזה קץ והוא יהיה צמוד יותר לכריות.
וגם לק אני לא מצליחה לשים. איך אתם לא מפספסות? ואיך שאתן מורידות לא נשאר לכם צבע באיזור העור שמטפס?
ואיך זה משהו שכולן יודעות חוץ ממני?
בטח בקרוב ימאס לי.
סתם סתם, היה לי יום נחמד. הייתי בקומונה (זו שמחייכים אלי בכניסה) והיה לי טוב. עם מאיה ואנשים ובכלל. אכלתי עוגה, שתיתי קפה מוקצף. הרשיתי לעצמי להוציא 50 שקל בשביל מתנה לאחותי (שזה סכומי עתק במונחים של מרוששים). באיחור של יותר מחודשיים וגם איבדתי את הפתק החלפה אבל עדיין.
היו לי עוד דברים שעצבנו אותי ואמרתי אני אכתוב עליהם, מזל שאינטרנט הוא בדר"כ נגיש באיזור הבית.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
