| 2/2003
 ר-ב-א-ק-! אההההההההההההה אני בלחץ!!! המצברוח מצחיק אותי. חח אני עצבנית :) אוקיי, נשתף נשתף- מחר יש לי את הבחינות למגמת מוזיקה. אהההה!!! בעסהההה!! וגם קולנוע! ארר.. רגע, אוקיי, לנשום. מחר ב10 בבוקר אני אכנס לחדר עם אנשים היפים במקצת ומבטים קשים שיבחנו את הנגינה הגורלאית שלי על גיטרה. פאקקק... מה שאומר שאני צריכה להגיע עם הגיטרה היפיפייה שלי לבצפר. אהה.. פאק. אני לא רוצה, ממש לא. פאדיחווווותתתת... אם יהרסו לי אותה? אם יצחקו עלי? איפה אני אשים אותה? איך אני אכנס איתה בהסעהההה?? פאאאאאאאאאאקק... שתי קטעים אני מנגנת, שניהם גרוע. פאאאקקק... ואם זה לא מספיק, ב12:15 אני צריכה להכנס ולהגיד שלום יפה לעוד 2-3 אנשים שיבחנו את היצירתיות שלי למגמת קולנוע. התמונות שצילמתי יצאו גרועותתת (בדידות? Fuck?) והראיון בטח יילך נורא. היה גם המבחן המשותף היום שבו הייתי צריכה לכתוב סיפור נחמד מנקודת בסיס שנתנה לי (ילד חוזר הביתה ורואה שחיית המחמד שלו אבדה). אני חושבת שיצא לי נורא נחמד- על ענת המוזרית במקצת שאבד לה זבולון, ברווזן הפלא שלה והיא יוצאת לחפש אותו במרחבי המכולת. מרטיט לבבות. אמא שלי אומרת שזה סתום, אבל היא רואה המורדים אז אני לא באמת מקשיבה לה. ואני צריכה למצוא עבודות קדומות שיראו על... יצירתיות. פאאק, מאיפה אני אקח-מבמה?? כל היצירות שלי שם מכוערות תחת. סיפורים ישנים וקיטשיים. פאק. אז מה אעשה? אגב, בן אדם שני בעולם יודע מי הגברת שעומדת מאחורי הבלוג הזה (כאילו, אני). אז ילד, אם אתה קורא- נו נו נו :) אני, בלחץ טוטאלי. Wish Me Luck...
| |
תשובות לשאלון השבועי
מתי בערך את מתעוררת? ביום שבת? בסביבות 9-11 (כמה עצוב). אני לא יושנת מ9 שעות בכל מקרה, אז זה תלוי מתי הלכתי לישון
מה האוכל המיוחד של יום שבת? אהה!!! איזה שאלה?? ג' ח נ ו ן ! (וכל קלוריה מיותרת)
מה את עושה בשבת בדרך כלל? אממ... כלום. לגמרי. מה שמכניס אותי קצת לאדישות (תחשבו, לשהות יום שלם רק עם המשפחה?) ואם אני הולכת לפעולה זה די שוק כזה פתאום (אני מתנהגת מוזר)
מה את שונאת בשבת? הכלום האינסופי. השעמום. החזרה ליום ראשון.
הייתה לך מתישהו שבת מיוחדת? ספרי עליה אם עשיית משו כן. כאילו זה לא כזה קטע של ~~ש ב ת~~. אם קרה לי משו טוב ביום שבת אני אזכור את המשו טוב ולא את השבת.
פעם לא היה ג'חנון.
| |
 פאק פאק פאק פאקקקק! יש לי מבחן בהיסטוריה ביום שני! פאקקק! וגם לא הייית בשיעור של החזרה! פאאק... פאק פאק פאק פאקקקקקקקק! דאמיט אררר... אוקיי, לנשום קצת-להרגע. יהיה נחמד. שש... אוקיי-מבחן בהיסטוריה ביום שני-הכי גדול שהיה לנו השנה. אנשים לומדים לזה חודש מראש אני-לא התחלתי אפילו. מבחנים למגמות-לקולנוע ולמוזיקה. מבחן משותף לקולנוע (ראשון או שלישי, לא זוכרת) וראיון אישי ביום רביעי (12ורבע-על ההפסקה!!). הייתי צריכה לצלם 3 תמונות סטילס עם קשר ביניהם. טוב, צילמתי 37-בלי שום קשר. פאק. באותו יום בדיוק יש לי את המבחן למגמת מוזיקה (דאבל פאאאק) ו...אני אפילו לא רוצה לדבר על זה. פאק. אני לא מדברת עם 3 בנות. הם חשבו שזה יהיה נורא מצחיק לעבוד עלי בקשר למשו שהייתי לחוצה פחד לגביו. הם בטח עדיין חושבות שזה מצחיק שנכנסתי ללחץ אטומי, הושפלתי על ידי המשפחה האוהבת שלי, ובסוף גיליתי (והמשפחה שלי גם כן)-כמה הם אוהבות אותי. נו, אני כבר יעשה להם את המוות. אני מדברת עם החברה הכי טובה שלי. לא, בעצם אני לא יודעת אם היא החברה הכי טובה שלי. נווו אין לי אחת כזאת. וזה גם אף פעם לא הולך ככה. אממ... היא כמו מן נשמה תאומה באופן מוזר ביותר. הידמות חלקית בקוליות (חה. אני נקרעת). זה נורא אירוני הקשר שלנו, אבל זה כבר סיפור אחר. טוב-אז אני מדברת איתה. אבל עם שתיים אחרות לא (הם היו חלק מהשלוש). אני כבר יראה להם. אז.... מה עוד? יום שלישי הייתי בחרמון. פאאאאאאאאק היה חרא. היה ממש חרא. היה כל כך חרא, שהשלג היה חום (חה). באנו עם קבוצה של אנשים שהסתכלה עלי כאילו אני חייזרית מאיפשהו (ורק בגלל מישו שפלט שאני שמאלנית. תודה אמא). הגענו ב11-נגררנו לרכבל, היינו למעלה, היתה סופה, ירדנו-ופינו אותנו מהאתר. היה ממש ממש חרא. החיי אהבה שלי עדיין לא קיימים אבל היי-לפחות הם לא חרא (הם כן). כואב לי הראש ובמקום להתכונן למאה ואחת מבחנים אני יושבת ומקלידה בלוגים. פאאאאק. אני סטנדרטית. אני גם די מכוערת. יש.
| |
 כמה אכזריות אפשר לבלוע? היום היו אצלנו אנונימוס בבצפר, כמה נחמד :) אבל קודם כל, נתחיל מההתחלה. היום התחיל באווירה עכורה של חוסר חשק וריקנות- אמא של ילד מהכיתה שלנו נפטרה. כל בנאדם שנכנס לכיתה, אחרי מבט אחד יכולת לראות אם הוא יודע או לא. המבט הריקני בעיניים, הבהיה המוחלטת לאינסוף, הכבדות בגוף-הם לא דברים שקשה להתעלם מהם. הקולות הצוחקים של אלו שלא ידעו נשמעו רחוקים קילומטרים מאיתנו, שסתם בהינו למרחק. לי הודיעו את זה אתמול. למרות שלא הכרתי אותה, וגם את הילד אני לא בדיוק קרובה אליו-זה עושה רע על הלב. ידעתי כבר הרבה זמן שהיה לה סרטן ממושך, וידעתי הכי בעולם שממש, אבל ממש, לא מגיע לילד. הוא אחד האנשים היותר נחמדים שאני מכירה (טוב, לא יותר-אבל אתם מבינים למה אני מתכוונת). הוא מצחיק, הוא חמוד, ולמרות שיש לו נטיות ערסיות הוא ממש נחמד. פשוט-לא מגיע לו. התחיל השיעור, נכנסה המחנכת והודיעה לכיתה. שקט. אין מה להגיד. אפשר לבוא, מי שרוצה. באים מחר-רוצים. אבל אין מה לעשות, ועכשיו-יש מבחן. אז היה מבחן, לא קשה, גמרתי תוך, כמה? שעה? הגשתי, יצאתי החוצה, כתבתי ציטטות לד זפלין וחוות החיות בשירותים, ויצאתי אל ההפסקה. בחוץ היה את אנונימוס, כמה נחמד. למרות שאני לא בדיוק בעד הערכים שלהם (שטיפות מוח? על מה את מדברת... שטיפות מוח? על מה את מדברת... שטיפות מוח?...) היה ממש סבבה. הם הביאו סטיקרים של אנטי פיטום אווזים (לקחתי 4) זכויות לחיות (2) וסתם עלונים. לקחתי, לקחתי הכל. ככה יצא שהייתי מכוסה הרבה בסטיקרים כתומים-שחורים ותמונות אווזים. כמה נחמד :) בספורט לא עשינו כלום. טוב, בספורט לא עשיתי כלום. היה נחמד. ישבתי בצד, מול השמש החמימה על הדשא, מדברת פה ושם. שעה וחצי של סתלבט. היי, אפילו שיעור מתמטיקה היה טוב (יחסית). אפילו לא סבלתי! אני חושבת שעם העלייה בטמפרטורות המצברוח נהיה יותר נחמד. אני לא אמורה להיות חורפית? :/ ואם במקרה לא אמרתי- יום שלישי אני בחרמון. איזה כיף! למרות שזה עם חברה מהעבודה של אבא והם בטח יבואו עם הילדים הערסים שלהם, ואני יהיה יותר עבה מפיל קוטב-יהיה נחמד :) (רק חבל שאני מפספסת שיעור הכנה למבחן בהיסטוריה... נו נתגבר) אני. אפילו שעדיי הנכם לא יודעים מה השם שלי (לא שמישו קורא את השטויות האלו)
| |
תשובות לשאלון השבועי
מה הוא הדבר שאת משתוקקת לעשות אבל לעולום לא תעשי כי את פחדנית? אוו.. יש לי פנטזיה כזאת. זה די מטומטם. אני רוצה להיות עם כ-ל האנשים שאני מכירה במן חדר כזה קטן ומוזר, כאילו הם נתקעו שם, ולצרוח עליהם את כל מה שאני חושבת עליהם. והם לא יעו לי, רק יסתכלו ויסתמו.
למה את כל כך מפחדת לעשות את זה? כי אין לי אומץ? כי זה יהרוס לי קשרים חברתייטם, וכי אנשים לא אוהבים לשמוע על עצמם כל כך הרבה דברים, וכי זה מוזר לאללה. בעע, קשה להסביר.
האם תעשי את זה עם החברה הכי טובה שלך תעשה את זה איתך? חח, לא. זה סתם יהרוס לי הכל (חוץ מזה, גם עליה אני אצעק, קצת).
| |
לדף הבא
דפים:
|