לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


לא היה לי דבר להציע לאיש פרט לבלבול שלי עצמי

כינוי:  כהלך התם

בת: 37

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2003    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

4/2003

שביתה נעימה


[Radiohead- No Surprises]

עוד יום נחמד בבית, שלא כולל בצפר. אני מתחילה להתרגל לכאלו.

סתם רציתי לאחל לכלכם חופש נעים, ובהצלחה עם הכסף מהממשלה. בסוף כולם ידפקו את ביבי, אל תדאגו.

וזייהו.





חופש נעים :)

עננה.

נ.ב- בפולין היו יערות.
נכתב על ידי כהלך התם , 30/4/2003 19:37  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אוי, אני לא מאמינה ששכחתי.


אתמול ראיתי את השקיעה הכי יפה שראיתי בחיים שלי.

נשמע הזוי, טפל (או בעצם תפל?), ולא חשוב? זה רק כי אתם פקצות נגועות זיבה. אין לכם בכלל פרספקטיבה על החיים.

אבל באמת, שקיעה מדהימה היתה.

ועוד שלושה דברים לישועה?
-עשיתי שיא בסוליטייר-608. הוריי! (מישו צריך לגמול אותי, ומהר.)
-הלכתי לי במרתף, לשנייה עצמתי עיניים מרוב עייפות ונתקעתי בקיר. אאוץ'.
-הרצל מת מעגבת. חה.

ענן.

תמונה לסיום (כי נדבקתי מלילי).
(ולא, זו לא אותה אחת של אתמול...)



נכתב על ידי כהלך התם , 29/4/2003 18:14  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יום שואה (לא) שמח?


[Nirvana-About a Girl]
 
זה היום שואה הכי שמח שהיה בחיים שלי. לא מבחינתי, אני באותו מצברוח כמו תמיד זה אל קשור, אני מתכוונת-בכלל. הכל כל כך... שמח, ורגיל, ונחמד.
השמש זורחת, אין עננים, ואם הציפורים לא היו מתות מהחום, הם בטח היו מצייצות (כנ"ל לגבי הפרחים).
 
וכולם בחולצות לבנות, וזה ממש נחמד. זה כאילו-צירוף מקרים משעשע, בלי הקטע של צירוף מקרים. זה אוניברסלי כזה, מגניב. זה כאילו ממחר כולם באים עם חולצות כתומות. נורא נחמד, לא?
 
מגרד לי בגב (5 עקיצות יתוש בגודל חיפושית. אבל ממש גדולה).
 
כמו שאמרתי, ממש לא התחברתי השנה לכל הקטע של השואה, ובקושי זועזעתי ממשהו. התערוכה לרגל יום השואה (שאני עזרתי בהכנתה), היתה נורא דלה ויבשה, הטקס קצר, בבצפר בקושי דיברנו על זה, והדבר שהכי הפחיד אותי היה כמה אנשים שירו להם בראש ב'רשימת שינדלר'.
 
מה שגורם לי לתהיות הרגילות.
שהרגו את האיש הראשון ברשימת שינדלר (לא ראיתי מההתחלה), זו היתה אישה שהתנגדה, הושיבו אותי על הרצפה וירו לה בראש. כל מי שראה קפץ קצת, הזדעזע. פאק רציני.
אחרי זה ירו בעוד מישהו, ואחרי זה לקחו ילד קטן משתי הצדדים ופשוט ירו לו בבטן.
זה הרס אותי. החלטתי שאם יורים בעוד אחד אני מפסיקה לראות, זהו, יותר מידי בשבילי.
ירו בעוד 7 אחרי זה, וכיסיתי את העיניים כל פעם מחדש. כן, אני ענן פקצתי ביותר.
 
ששה מיליון. לחשוב על זה. ש-י-ש-ה מ-י-ל-י-ו-ן.
לא עושה לי כלום.
צמד מילים, שישה ומיליון. אתה מבין שזה מספר משמעותי, ברור-זה ששה מיליו, מתו שישה מיליון אנשים, מיליון וחצי ילדים, נו-הסיפור הרגיל.
שישה מיליון. לא מזיז יותר מידי, מוחזר מידי.
 
אבל שירו בבנאדם אחד לא יכולתי להסתכל?
 
אז לחשוב האחד הזה, ועוד אחד ועוד אחד, ועוד נער שברח, ועוד ילדה שהתחבאה, ועוד איש שנפל לבור, ועוד זוג שהופל לנהר. כמה זה, 8?
ואז עוד 25 ככה ששמו באוטו, ועוד 50 שירו לתוך בורות, ועוד 20 מטיפוס, ועוד אחד שהתאבד על הגדר החשמלית, ועוד 2 שהרגו הפרטיזנים, ועוד סתם מישי שעצבנה את הקצין הגרמני, ועוד תינוק שזרקו על הקיר או בעטו לו בראש, ואיך אפשר שלא- עוד 30 בתוך תא גזים.
כמה זה, 138?
 
אני מכירה 138 אנשים? יכול להיות, אבל זה לא משנה.
 
אם היו לוקחים את המשפחה שלי, הייתי נשברת. אם היו רוצחים את כל הכיתה שלי בבצפר, הייתי מפחדת. הורגים את השכבה שלי, משמידים את הבצפר שלי-הייתי מזדעזעת. פורצת בבכי. ככה הורגים, רוצחים אנשים?
 
אבל לא חמשת בני משפחתי, או 36 חברי הכיתה, או 300 תלמידי השכבה או 2,000 נפקדי הבצפר-הם עדיין לא 6,000,000.
 
מאחורי הצמד הזה של "שישה" ו"מיליון" יש גם אנשים שחיו, נשמו, פעלו, אהבו, בכו. כל אחד מהם, הוא נשמה, הוא לעצמו. הוא אני, ועוד אחת, ועוד אחת ועוד 5,000,996. והם כולם-מתו. הושמדו. נעלמו מן העולם. השאירו אחריהם רק כמה טונים של נעליים ושיני זהב.
 
אבל לא משנה כמה אני אגיד את זה, זה עדיין יישמע אותו דבר בשבילי. שישה מיליון. השואה, לא?
 
שיהיה לכם שבוע נעים, וימי זכרון עצובים, אבל טובים.
 
עננה.
 
נ.ב.- בפולין היו יערות!!
נכתב על ידי כהלך התם , 29/4/2003 16:46  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עננה אפורה ב-30/4/2003 19:39
 



תשובות לשאלון השבועי



מה הכי מלחיץ אותך?
למות? (היפוכונדריות למיניהם..)

הדבר הכי מוזר שאת עושה כשאת לחוצה
הקול שלי נהיה גבוה. סטייל שאקירה.

יש אנשים שגורמים לך ללחץ מיוחד?
אבא שלי. במיוחד.

מה את עושה כדי להשתחרר מהלחץ?
משחררת את זה בצרחות :)
נכתב על ידי כהלך התם , 27/4/2003 14:54  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני אוכלת ארטיק!


ואתםםם לאא!!
 
וכואב לי הראש, עדיין, בצורה חשודה, וגם האוזן נסתמה. איה.
 
אממ... מעלליי הימים האחרונים:
 
שלשום הייתי בים. היה כיףףף... אלוהים, שנים שלא הייתי בים. היו שם הרבה זקנים, וכמה בחורים עם חזה שעיר, אבל עדיין היה נחמד.
 
חברה שלי גילתה, אחרי כניסה זריזה למים, שהבגד ים שלה שקוף. לגמרי. היה קורע לחלוטין (עם כל הילדים הקטנים שבהו בה).
 
אתמול למישי היתה יומולדת, אז הלכנו. היה נחמד, אבל אני שונאת את החבורה הזאת של ההיפים. בלעע...
עשיתי כמה טעויות הרות גורל, אבל עבר, נשכח...
 
ועכשיו אני ארוץ לקן. צריך לצבוע ולהכין הכל ליום השואה.
 
wish me luck...
 
עננה
נכתב על ידי כהלך התם , 26/4/2003 14:01  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פיצקי ב-27/4/2003 11:47
 



לדף הבא
דפים:  

111,006
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 20 פלוס , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לכהלך התם אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על כהלך התם ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)