זה כלכך מצחיק אותי ונפלא, למרות סתמיותו.

מישהו בא לרקוד איתי במסיבה ואני החלטתי: הלילה אני לא משתרמטת עם אף אחד! והוא מתקרב ומתקרב ואני כזה "עזוב, לא היום".

"טוב, אז סבבה, אז תביאי את הטלפון שלך ואני אדבר איתך בפעם אחרת"

והנה הוא שולח הודעה של "זה איתי מהמסיבה, מה קורה".

זה כלכך נהדר, ולא בגללו בכלל.

כאילו מי זה, אנעארף, אין לי מושג איך הוא נראה ולא מעניין אותי. אבל כל הסיפור הזה. כל שאלת המסיבות נפתרה לי.

אנחנו כל הזמן רואים אנשים וכל הזמן חושבים: אולי הפעם, אולי זה זה. כוסית, לא כוסית, נראית טוב, מעניין, אולי לי הוא.

והפוך, כן?

הוא ראה אותי במסיבה ו.. מצאתי חן בעיניו? אני מניחה שזה בגלל 40% מהחזה שלי היה בחוץ אבל מילא.

אז הוא ניסה. העובדה שסירבתי מדרבנת אותו ביותר. נגיד הייתי מתנשקת איתו: אז הנה, הוא הוציא את האנרגיה למטרה מסוימת! הוא השיג את מה שהוא רצה.

והנה לא נתתי לו, אז זה מושך ליותר.

ככה מגיעים למערכות יחסים. כמובן שאפשר גם לא, כן? אבל זה לא משנה.

זה נשמע סתמי וברור אבל כאילו הבנתי את זה רק עכשיו בפעם הראשונה.

הנה זה, זה זה, זו התשובה וזה הפתרון.

וזה משמח כלכך. :)

לא נראה לי שהחזרתי לו תשובה, אולי "סבבה נדבר אח"כ".

אולי אנהי אחזור אליו ואולי לא, לא אכפת לי.

באמת שזה לא מה שחשוב לי.

אבל העובדה שזה המשיך, אפילו לרגע אחרי שהשפתיים מתנתקות, מסחררת אותי.

זה נשמע טיפשי, אבל אחרי 15 נשיקות בשנתיים (והייתי רק ב2.5 מערכות יחסים), אני ממש אבל ממש גאה בעצמי.

:)

'את ערה?'

'בערך.. אני במיטה. בדיוק חשבתי עליך'

'שוב חלמת עלי חלומות כחולים?'

'אממ לא.. חשבתי על זה שאת חמודה..'

'אני מצטטת: ****- המקום בו השלמות והיופי מדברים". קבל עם ועפולה..'

'ד"ש מאיתנו לבוגרת וממני לקבוצה! בהצלחה ושיהיה פורימון כיף!' חברתי לצוות מפולין הרחוקה.

'חיפשת אותי?'

'לא, אני פשוט כל הזמן מתקשרת אליך במקום אל אמא..'

'זה מחמיא...  :)'

'אוף תענה לי יא קוף'

'נכון אני באמת קוף'

'הכוסית: זה צאט ואין לי מושג מה זה אומר. שטפי פעולה'

('למה לי לשטוף פעולה?')

'חזרת? צהבת?'

'מצטערת שתקפתי אותך היום זה לא היה במקום. בהצלחה בגיבוש! תראי להם מי זאת ****'

'בהצלחה בגיבוש..'

'אני מקווה שבסדר לך בגיבוש. ותזכרי שהדברים שחי"רניק הכי אוהב זה קור, גשם ובלת"מ'

'אם ביחד קרקל, אז אני אחריך בגיבלאות'

'ממ, פלאפל.'

'אל תכריחי אותי לכתוב בחרא הזה, אל תשכחי לספר לי איך הוא היה..'

'קר. לקח לי הרבה זמן להגיע הביתה'

'אני בטוח. 18 דקות 2000'

(למען השם הטוב שלי: 15:30, בסדר?!)

'שמעתי את הספרניות, והן קלטו אותך.'

'וחוצמזה מיכל, בחירת ליבי, בכל פעם שעל צג תפוזיתי מופיע שמך אני נזכרת מחדש בכמה שאתאווה לשוח עמך.. צריך להגשים זאת בקרוב..'

'זכית באות בס"ת. זכות תורתו של מרן הרב עובדיה יוסף תעמוד לכם. חזק וברוך'

'אני באמת אוהבת אותך'

'תודה כפרע'

'יורד גשם!!' (1.4)

'זלעפות'

'אני צריכה לדעת שאת בסדר.'

'תחייכי קצת'

'תתפלאי, אך אני מתה להפגש איתך. אני אדבר איתך כשאתפנה.'

'כל הכבוד חומד! אני גאה בך.. עוד 3 חודשים ואנחנו נוסעות לנו לבית קפה מתי שרק נרצה.. 8)'

'יא מכוערת אל תבואי לקרקל. סתם.. מזל טוב על הרישיון אני דווקא מקווה לדבר איתך'

'לא כיף נהוג האדם עם חונכו. אני משתגעת. אולי המורה שלי יהיה החונך שלי?'

'חחח אני בטוחה שהוא ישמח'

'חג שמח וכשר לך 8)'

'מצאתי את האפיקומן!!'

'חג שמח! =)'

'יום סגרירי :) תהני במחנה כוסית'

'אני מרוגשת כלכך. איך בשבוע של שעבוד חסר משמעות הספקתי לשכוח את כל הרגשות האלו..'

'יש אווירה טובה'

'למה נראה לך?'

'למה יש אווירה כזאת. לאדעת. יש שמחה באוויר.. קיץ. סוף.'

'את מטורפת, אני חולה'

'היי, רק רציתי לומר לך שאני בבית'

'תתגעגעי אליי שרמוטה'

'אני מתגעגעת. ואמא שלך'

'אף פעם לא כיף להיות אתה. זה צורך חשיבה. להביא את המאפיה?'

'לא, אין צורך. אני מספיק שמנה.'

'שואה'

תגובה א': 'שואת הארמנים?'

תגובה ב': 'זו התקופה הכי יפה בשנה..'

תגובה ג': נזכרתי במשפט שאני והקומונר לשעבר תמיד היינו אומרים אחד לשני: "בוגרת בונה שואה בונה בוגרת" לילה טוב ואל ייאוש!'

':)'

'גם אני אוהבת אותך מיכל :)'

'אני איתך בובה! לג בעומר גרעיני בשדות ים כנראה'

וסמיכות מצחיקה:

'אל תשאלי עם מי אני פה בארוחה משפחתית' קומונר 12:10

'אני לא מספיק להיות מופתע! אני עם הקומונר שלך באירוע משפחתי..' בן גרעין 12:15

('לפחות לכם יש קומונר חתיך! שלנו דומה לבוב ספוג!'

'זה בסדר, שלנו דומה לבוב ספוג מבפנים..')

לילהטוב ירח.

"אם הוא כלכך מכאיב לך אולי פשוט עדיף שתנתקי איתו את הקשר וזהו?"

"כן. נראה לי שזה מה שאני אעשה"

"טוב שהוא לא חולה לך על התחת"

"טוב שהוא לא שיכור מהתחת"

"אוף.. די כבר"

"מה?"

"אתה ממש פוגע בי.. ודי"

"אולי אם תפסיקי לשחק משחקים"

"איזה משחקים אני משחקת?"

"את מתנהגת 'אני כועסת עליך, תראה כמה אני כועסת', אבל את לא באה ואומרת לי את זה בפנים"

"אני כועסת עליך"

"הנה! מצוין, סבבה"

"אתה פשוט ממש פוגע בי"

"יופי, תמשיכי"

"אתה מתעלם ממני, מתייחס אלי ממש מגעיל, אני ממש מתעצבנת ולך בכלל לא אכפת. זה מכאיב לי. ואתה אומר לי 'אני אפנה לך יותר מקום' וקדחת"

"מיכל, תקשיבי" הוא תופס לי את הראש.  "פשוט לפעמים קצת נמאס לי מאנשים מסוימים אז אני מתרחק.. אבל אני עדיין שם, זה בסדר?"

"נמאס לך ממני?"

"קצת"

"למה?"

"אני לא יודע"

"אתה יודע שאני אוהבת אותך, נכון?"

"מה?"

"לא. לא בצורה הזאת"

"אה, אז בסדר"

"לילה טוב מיכל"

אז בסדר?

הפעם ישנתי.

מה עובר עלי.

לד' יש מישהי.

לת' יש מישהי.

י' סינן אותי מחייו, מן הסתם.

ד' מבריז לי.

מי עוד היה בחודשים האחרונים?

היה את א' שדווקא היה ממש נחמד. באמת. הקטע הכי יפה הוא שלא היה ביננו כלום.

היינו מדברים בטלפון, הוא היה שואל לשלומי, אני הייתי מדברת על עבודתו, על חיים בקבוצה, על הגשמה.. היה כלכך נחמד שאחרי הסיפור עם נדב, שהסתיים די גועלי ("אז.. מה את לובשת?"), מישהו לא כיוון למקום הזה בכלל. מישהו, לפני החלק הדביק של המיניות בין שניים, רצה קודם כל להכיר אותי.

אבל זה התפוגג עם הזמן, איכשהו.

עכשיו, לראשונה בחיי אולי, אין לי אף אחד.

וגם אין לי אפשרות.

קשה לי עם זה.

אני לא רגילה.

אני צריכה להתחיל לחיות עם עצמי ולהתעסק בעצמי, ובהגשמה בלבד.

זה מה שטוב.

אבל איך?

אני מרגישה כלכך מרוקנת ולבד.