(זה דברים שנערמו חודשיים וחצי בערך)
'טיול גרעין ואני לא נרדם. מחשבות מתחילות לרוץ. צבא, חברים, את... מתחיל להיות מדאיג. אם לא ארדם בקרוב, מחר אפול מאיזה צוק!'
'אסור, אני סגור באוהל עם כולן... ואחת נוחרת!'
'סליחה אם הערתי... לילה טוב :)'
'לדאוג למי? מה אני איזה סוטה? את מקנאת? מותר לך עוד?'
'תסבירי את עצמך... וזה נכון. מרגע שאת נרדמת את היצור הכי שליו פנים בסביבה. איזה ניגוד הא..'
'מחר אחרה"צ. אל תהיי מטומטמת. רק אל תפחדי לישון'.
'תמסור ד"ש לאחותי'
'וואללה ואיך אני אדע שזו אחותך? ואני מתגעגע אלייך'
'הרי אנחנו בטוח נשכב מתישהו..'
'בשביל שנשכב אנחנו צריכים קודם כל להיות באותו איזור בארץ...'
'הכל בסדר עיניים שלי כפרה נשמה?'
'אני בחדר מלא בגברים נוחרים ומסריחים ואין לי שמיכה. החיים יפים'
'השמלה הזאת מושלמת'
'את מושלמת'
'את יפה'
'מחזור זה רק לקומונרים וזה לא בטוחה שאני ..' (עד היום אין לי מושג למה היא התכוונה)
'קוקי! התגעגעתי אליך! אין לי כסף ואני לא בבית..'
'קרן שמש מאוחרת :) יום טוב מאמי'
'מזג אוויר מושלם ליום ניקיון' (ירד ברד!!!!)
'אתה צוחק עלי? אני עם קרוקס'
'אני מזדהה איתך. יש לך גרביים?'
(להגנתי אגיד שבבאר שבע היה ממש חם ובהיר והמשימה שלנו היא פשוט באיזור גאוגרפי אחר)
'את מוחרמת רשמית מהגרעין שלנו'
'יש להם סקביאס'
'אוי איכס, איך את יודעת?'
'שוקי שם'
'שלא יחזור'
'אבוי.. יש לנו דגם של השער מאושוויץ בכניסה לבצפר'
'יש לי מה להגיד לך ולעצמי גם..אבל קודם אני צריכה לדעת, את איתי?'
'אני לומדת לתיאוריה! איזה נוסטלגיה'
'אף אחד לא אוהב אותי, איזה נוסטלגיה'
'אני אוהבת אותך! מי עיצבן אותך?'
'מתי הגעתם? היה פיזור לבתים?'
'שאלות רטוריות ולא רלוונטיות ביחס לרצון השינה שבי.'
'הפריטו את בארי?'
'היה ניסיון, היה לו רוב, אבל לא היה לו שני שליש. בסיבוב הזה ניצחנו. הסיבוב הבא בדרך.'
'אני יכולה עכשיו ללכת?'
'לא. תשני את זה. תגידי את מה שאת רוצהץ צגידי מה השיחה פה מבחינתך. אל תוותרי חעצמך. ולנו.'
'כשאת לא מדברת עכשיו את חוטאת לשיחה.'
'פצטן פצטן פצט עייפתי מלהיות חולה ומהחיים. טיפות הרוק של שיעולי עפות למרחק רב יחד עם המוח שלי. איני רואה עוד טעם לחיים. חוץ מקוקה-קולה אולי.'
'יש! הוא יצא לי מהעין!'
'אסתי באה לפעולה! נצחון'
'האמת? חשבתי שתתקשרי. דווקא את. אני הולכת לישון, נדבר מחר' (יום לפני הגיוס של הילה)
'המדריכה שלי מפסיקה להדריך אותנו :('
'וואו, תתקשרי אלי נדבר על זה..'
'לשים לעצמי בפאנטון את 'הכי יפה בעולם' זה להחמיא לעצמי יותר מידי?'
'אי אפשר להחמיא לך יותר מידי'
'מזתומרת?'
'שאת יפה מלתאר בשפה אנושית'
'שמעי מיכל זה אור מי שדיבר איתך היום ואני מצטער שיצאתי מגעיל אני סתם כל הזמן לוחץ שתכיר לי חברות שלה אבל אני סתם מגעיל וזה לא מגיע לך ובקיצור אני שמוק' אור השמוק
'חברים יקרים, חג שמח לכל בית גרעין בית יעקב בית הספר ובית הפנקייק, מחר ניפגש כולנו אצל החברה (אימפריה!) ב2 בצהריים, לארוחה, אם יש בעיות... נדבר על הכל תראי הזמן יעצור ואז תראי שהלילה יעבור..'
'יש בעיות, תביאו אוכל- הבית שלי ריק!'
'סתם חמודה את באמת יפה. אפילו הייתי מעדיף להסתובב איתך שם מאשר להיות כאן... נראה לי שנדבר על זה מחר'
'נאי מרגישה נורא נבוכה ופתטית'
'כן, חשבתי שככה את תרגישי. אל תהיי נבוכה מחקתי את הטעויות שלך ואל תשפטי את עצמך חזק מידי, אני מכיר את ההרגשה. פתאום נראה שכל השיחות והערכים לא שווים כשביום יום אתה לבד, ואפילו השטויות הכי מטופשות נראות מפטות. זה באמת לא שווה את זה... את יודעת מה הפתרון בסוף :)'
'רק מה שאת לא עושה, אל תקשיבי לי כי אני אידיוט'
'מי רצח את קנדי?'
'יפונת, שיהיה לך יום טוב'
'יום הרצל שמח!'
'חחח גם לך! העיקר אני מוזהר בגלל יום הפאי'
'בחיים לא הייתי יודע. מזל טוב!'
'היום יום הרצל? אופס..תודה. רציתי תאמת להתקשר אליך בימים האחרונים לספר לך על הטקס עליה בוגרת שעשינו לחניכים היה מדהים!'
'לא הבנתי! את לא מתגעגעת אלי? אני קצת'
'תנסי שוב אציטון וצאי מההיסטריה! זה ירד תוך יום'
'הרגע הבנתי- האחד במאי הראשון שלי יהיה בעוד 4 שנים'
'יפהפייה!'
'זה מצחיק שאתה מנסה לקבוע שיחות אישיות עם חניכים אבל כולם באמצע dnd'
'איה! איך זה תמיד קורה לך?'
'מלול מכשולים, לטפס על חומת בטון. לא הצליחו להרים אותי החלקתי. 65 קילו זה יותר מידי?'
'זה בדיוק בסדר :) אפילו עדיף 70'
'זה לא המשקל שהחזיק אותך למטה, זה הפחד שמצמית אותך תמיד לאדמה, איפה שבטוח... או משהו כזה :)'
'עד שאני מפנה זמן!'
'יש לך דש מהים'
'זה סוף העולם, אני רוצה למות במקפיא!'
'שלישי בערב ערב תרבות שאנחנו המהממים מעבירים ורביעי בערב שיחת גרעין מפרקת. טענות מענות ובקשות לאנכי. לילה טוב וחלומות נעימים עלי גרעין יקר'
'אח שלך התגלח אתמול בפעם הראשונה' אמא
'מזל טוב! תשלחי תמונה'
'הוא לא נתן לי לצלם'
'כמו שצריך..'
'עמרי תביא לי בבקשה את המספר של שרון' (?)
'סבבה, את אחלה, ואני מעריכה את זה שאכפת לך למרות הלחץ מהקן'
'אני גר באלמוג. זה חור תחת והאוטובוסים לשם נגמרים מוקדם אז אני ישן בתחנה מרכזית ת"א'
'אמרתי לך כבר פעם, זה יפה שאתה מצחיק בגיל שלך. תמסור למאבטחים שמותר להם לשבת, ושנפגש כבר מתישהו'
'אני לא רק מצחיק אני גם יודע להכין טחינת תאנים נהדרת.'
'תדעי שגם אם אני לא תמיג מראה את זה אז אני חושבת שאת אחלה בנאדם וממש כיף איתך!'
'סתם להזכיר שאני חולה עלייך'
'סתם שתדעי שאת ממש חשובה לי ואני ממש רוצה לדבר איתך כשאחזור.. בשבילי את בחיים לא תהיי דחויה..'
'"פעם כשהייתי בשנטיפי עם מאיה היא באה לקחת לי את היד, אבל בעצם, לקחה למישהו אחר את הארנק" אני לבד וצוחקת ממש..'
'היה פעמיים צבע אדום בשדרות, אני בבית של משפחה שאני לא מכיר וזה די מוזר אבל בסדר'
'זה בסדר אם אני אשב על הדשא לבד ואקרא?'
'כן עשיתי את זה פעם זה בסדר'
'אבל אתה חתיך! וואו דור הפרוזק זה ספר מעצבן'
'כן הוא גרוע. לא הבנתי, רק לחתיכים מותר לקרוא על הדשא?'
'לא ראית את השלט?'
'את גרועה, הלך מה זה חרא.. אפחד לא הכיר את הבריחה מסוביבור..'
'אוף. שבאתם להגיד לי שלום הייתי לגמרי לא בפוקוס. נדבר בהפסקה'
'תתכונני מאמי..'
'את בטח ביומחוז. דברי איתי כשתוכלי, אני מתגעגעת!'
'ולי יש צהל פנימי שאומר קפטן פריקית!'
'התייבשתי :('
'ולא מצאת יום יותר טוב לעשות את זה'
'קרקל כבוד ועוצמה!!!'
'צחקת לי על הפוקים?'
'אם למישהו יש גרביים שיפצה את פיו עכשיו או יידום לעד וישאיר אותי לבד!'
'מה קרה כפרה?'
'אתה דומה ליגאל אלון!'
'זה הדבר הכי יפה שאי פעם אמרו לי.'
'האם יהיה לך זמן בשבילי אי פעם?'
'כשהדלקתי לנו אז את הנרות, זה היה חמוד?'
'בייב אוהב אותך וחג שמח'
'תודה על הספר... לא יודע למה אבל דברים כאלה מרגשים אותי...'
'הבעיה היא לא היופי, אלא שאת כלכך יפה, שחבל שאת טיפשה :)'
'אני כרגע יושבת בערב חג שלה קיבוץ עם חברי לכיתה, כשלפתי עוצרת מולינו סבתא,מפליצה את חייה, וממשיכה הלאה!זה מה שנקרא דרך ארץ!'
'אוווף איתך! את גאון חתיך! האמת שהבעיה היחידה שלך היא שאת משוגעת, וגם זה לפעמים פועל לטובתך...'
'חג קציר שמח'
אחרי זה אני גם אעבור על ההודעות היוצאות ואמלא את החסר. אולי אמחוק את שני הפוסטים ואאחד את שניהם.
מקלחת ואחו, הלוואי ועוד אספיק לפני החשיכה.