| 8/2004
והמים עשויים קריסטל, שקופים, אפשר
את הסלעים לראות. טבלתי רגליים, ברחתי מהגלים, טבעתי לרגע ברוח, התהפנטתי. מסביב למדורה, וללכת יחפה על סלעים, וחול, ולשכב ולהסתכל לשמיים, לא כוכבים, עננים, ולצחוק, ולחבק, ככה בספונטניות, ולנשום, ולא לנשום, ולפזם לעצמי שירים בשקט, לבד, וחופים הם לפעמים, ונועה של הים. לילה אחרון של החופש, היה נהדר. באמת. לפעמים צוחקת ככה סתם היא פשוט כזאת נועה של הים.
| |
מי מלכה? (או: ציוני בגרות, סוף סוף)
אחרי חלום זוועתי בלילה שחלמית שקיבלתי 67 בהיסטוריה והאשמתי בערך חצי עולם בציון הזה, קמתי (ב11, כבוד) והחלטתי 'די לבורות! היום אני אשיג את הציונים שלי'. אז מה עשיתי? ניסיתי להשיג את המזכירות חצי שעה, את הגזברות, כולם אמרו לי לבוא לבצפר לקחת את הציונים. ארזתי אבא (עם מכונית), ובנסיעה קצרה (כן, לא, רגע. אין לי מה לכתוב בסוגריים אבל התחשק לי, לכו תאכלו בננות) נסעתי לבצפר, צפיתי בשינויים (שוב בניין חדש?!), בכל הזייניקים לעתיד (=יום רביעי) שכנראה חזרו מפגישה עם המחנכים וקצת מפחדים, הפסלים, הצוות בצפר שנורא שלו ורגוע שאין לו תלמידים בין הרגליים (דבר מאוד שרירותי אחרי מה שקרה עם אחד המורים לספורט ואיזה טטניקית לפני כמה שנים), והשגתי את הקוד שלי, ואחרי כמה שאלות שגרתיות ("איך קוראים לחית מחמד שלך מצד אמא?") קיבלתי סוף סוף את הציונים הארורים. 92 בלשון. 95 בהיסטוריה. מי מלכה, מי?! אפילו המזכירה אמרה לי כל הכבוד! כמה נחמד, כמה יוסי. :]] (ויחד עם הציוני הגשה זה משתקלל ל96 בלשון, ו94.5 בהיסטוריה, שזה 95 כי הם מעגלים וזה) נהדר, לא? חם על הירח. סתם, בלי הקשר, רציתי להגיד את זה. חברה שלי חשבה שנים שכברי סחרוף אומר 'חם על הירח' זה בא באותה הקבלה כמו שמחצית מבני ישראל 'חמים' על אגם רוטרברג, אם ככה השם משפחה הולך. כן, חם על הירח, חם מאוד, ברוך, הסוטה הקטן הזה.
| |
תשובות לשאלון השבועי
מה היית מגדירה כחלום חייך?
להיות משהו, אני מניחה. אבל ממש משהו, שידעו, שם מוכר שכזה, ולא רק על הדף, לפעול, לעשות, אפילו לשנותקצת את העולם הזה, למקום טוב יותר אולי, לא יודעת.
במה הכי היית רוצה לעסוק?
עם כל יום מתגברות שתי שאיפות שלי-
קולנוע, ועיתונאות. ולשתיהן הגישה היא אפסית בינתיים.
אילו היית יכולה להגשים לעצמך משאלה כלשהי, מה היא הייתה?
להיות שלמה עם עצמי, לא להיות כל המ שאי שונאת, שתהיה לי את האפשרות לשנות דברים במגע יד, נגיד, לגעת בבטן והיא תשתטח ותתחלק לה, או להנמיך קצת את האף, ולעדן את הפנים, או להיות קלילה יותר, פחות סגורה, פחות אבן, פחות אני, במגע אצבע.
מה היית רוצה לקבל ליומהולדת הבא שלך?
כל מיני דיסקים שאני ממש רוצה ופשוט אין לי כסף לקנות או שחיתות לצרוב. ומצלמה נורמלית יותר, אולי אפילו לא אחת דיגיטלית, וגיטרה חשמלית, או קלאסית שיהיה לי בשביל הכיף, או רישיון, אבל זה לא יקרה לפני אמצע י"ב, לא?
ונורא בא לי פוסטר לחדר, משהו רדיוהדי משהו, או סתם מהורהר לגמרי. ושמישהו יצייר לי על התריסים. לא יודעת.
איפה היית רוצה להתעורר מחר?
בגוף אחר.
אילו לפחות 3 דברים את *חייבת* לעשות לפני שתמותי?
אני אהיה מאושרת ושלמה עם עצמי, עד הסוף הזה. אני אהיה בקשר עם מישהו שאני באמת אוהב, והוא אותי. אני אהיה בלונדון, אני אזכה להגיד את המשפט 'אה, יורד שלג', אני אהיה מוכרת על ידי הציבור, או לפחות חלק ממנו, אני אקבל כבוד, אני אראה גשם כוכבים נופלים במקום בלי אור בכלל, אני אראה לפחות עוד 200 שקיעות, בים, ואצלם דברים, ואפתח גלריה, ואוציא ספר, ואצלם/אביים סרט כלשהו.
אני מקווה שזה לא יקרה מחר, או בשבוע הקרוב, מה שזה לא יהיה. אני לא רוצה כלכך למות. לעולם.
אילו 3 דברים לא תעשי בחיים?
אהרוג מישהו (נראה לי), אתאבד מרצון, אעשה דבר שיהרוס למישהו את החיים.
מהו האירוע הקרוב שאת הכי מצפה לו?
פתיחת שנת הלימודים. כן, אני נוראית, אבל בצורה מטורפת אני אוהבת בצפר ואני אוהבת שגרה של בצפר, ולראות את חברים שלי על בסיס קבוע.
אני מניחה שעם המערכת המפלצתית של שנה הבאה (4 שעות אפס, 3 פעמים עד 4?) זה קצת יעבור לי, יחד עם הבגרות הזאת בהיסטוריה (כאילו השנה לא הספיקה לי) זה קצת יוריד לי את ההתלהבות אבל ניחא.
| |
האמת הכואבת.
"ואז היא שאלה אותי אם אני חברה שלו. אני לא מבינה, למה היא חושבת שאני לא אספר לה אם יהיה לי חבר! הרי אני מספרת לה כל קטע שלי.."
"כל קטע? מתי בדיוק היה לך קטע?"
היא שותקת.
"נו, מה לקחת את זה רציני"
"אבל את כל הזמן עושה את זה"
"תגזימי"
"כל הזמן, מאז שהיה לך חבר את כל הזמן צוחקת עלי שלי אף פעם לא היה כלום"
"מה?! מה את רוצה?"
"אומרים משהו ואת סוג של רומזת שאף פעם לא התנשקתי ו.."
"מה?! זה שטויות, ואת יודעת את זה. הרבה לפני שהייתי חברה של ההוא הייתי עושה את זה, נו, היינו עושות את זה אחת לשניה, דאמיט, כל ההתערבות שלנו מי תתנשק קודם, מה את עושה לי את השטויות האלו"
"ולא סתם, את תמיד מתלהבת בזה, לפני כל מיני אנשים"
"מה? על מה את מדברת?! אף פעם לא אמרתי דבר כזה ליד אנשים, לא דבר שיבינו, ואוף, את יודעת שאף פעם אני לא אעשה את זה בכזו פומביות כי זה דבילי, וזה הכי פוגע, ווזה פאקינג ילדותי, ונו.."
"כאילו, מה את מנסה להגיד, שהיה לך משהו? עם ההוא? וואו, לי לא היה אף פעם חבר ואת היית חברה שלו, נורא"
"נו, באמת, אל שחקי אותה ילדה קטנה, את יודעת שזה לא מה ש-"
"כאילו, אפשר לחשוב כבר, היה לך חבר, מה, היחיד שאי פעם רצה אותך?"
| |
אין יותר פרו.
There be no more- (חלון מסרים, מחיקת תגובות, טיוטאות, סטטיסטיקות ו.. בעצם מה עוד יש בפרו?) Ahhhhh, ואכלתי 4 משולשי שוקולד של טובלרון (מה?! למה עשית את זה, טיפשה, דיאטה, טיפשה), אז גם מרגישה A little Sick. פוף. (ואני אפילו לא יכולה לחסום תגובות..)
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
